ישראל לא מוכנה כראוי לתרחיש של רבבות טילים; שני מיליון איש ללא מיגון - דו"ח מבקר המדינה - הארץ
דו"ח המבקר - צוק איתן

ישראל לא מוכנה כראוי לתרחיש של רבבות טילים; שני מיליון איש ללא מיגון

הקבינט כלל לא דן בהגנת העורף מפני איום טילים ורקטות ■ שר הביטחון לשעבר יעלון היה אמור להציג תוכנית עבודה למיגון העורף - אך הדבר לא נעשה ■ המצב קשה במיוחד ביישובי הבדואים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אזרחים מחכים במרחב המוגן בעת אזעקה בתל אביב, 2014
אזרחים מחכים במרחב המוגן בעת אזעקה בתל אביב, 2014 צילום: גיל כהן-מגן
גילי כהן
גילי כהן

הקבינט לא קיים "אף דיון אחד" בנושאי היערכות להגנת אזרחים מפני רקטות וטילים - מתחילת הביקורת שנעשתה מיד לאחר מבצע צוק איתן ועד לסיומה, ביוני השנה. כך קובע דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי). הדו"ח עוסק בנוסף במצב המיגון הפיזי, כמו מקלטים ומרחבים מוגנים, במערך הגילוי וההתרעה מפני רקטות ובאפשרויות פינוי אוכלוסייה מאזור מאוים. 

שר הביטחון דאז, משה יעלון, טען כי למרות שהקבינט לא דן בתוכנית להגנת העורף עד לסיום הבדיקה, הוא עסק בתוכנית ההתקפה של צה"ל ובתחום ההגנה האקטיבית (כיפת ברזל ומערכות יירוט נוספות). לדעת מבקר המדינה, "על פי איום הייחוס, על צה"ל להיערך לתרחיש הכולל שיגורים של אלפי ואף עשרות אלפי טילים ורקטות לעבר ישראל במהלך תקופת הלחימה - מספר טילים שספק רב אם יש בידי צה"ל מענה מספק להגנה מפניהם. על כן, יש לראות בחומרה את העובדה שהקבינט לא דן בנושאי המיגון, הגילוי, ההתרעה ופינוי האוכלוסייה".

דו"ח המבקר - צוק איתן: לתושבי עוטף עזה היו פחות מ-15 שניות להגיע למרחב מוגן ■ הדו"ח חושף את התקלות בדרום ומדגיש את הפערים בצפון // עמוס הראל

אחד הליקויים עליהם הצביע המבקר נוגע למעורבות הדרג המדיני בטיפול בעורף האזרחי. בעקבות סגירת המשרד להגנת העורף ביוני 2014, הועברו הסמכויות בנושא לידי שר הביטחון. הוא זה שהיה אמון על גיבוש תוכנית עבודה לטיפול בעורף, שנקבע כי תוצג לממשלה עד ל-1 בנובמבר באותה השנה. אך בחודש אוקטובר נדחה מועד זה, ולמעשה, עד לסיום הביקורת השנה לא הציגשר הביטחון לממשלה תוכניות לטיפול בהיערכות להגנה על העורף.

עיקרי דו"ח המבקר

הביקורת כוונה גם כלפי המטה לביטחון לאומי. המבקר מצא כי המל"ל לא עוקב כראוי על יישום החלטות ראש הממשלה – אחד מתפקידיו המוגדרים בחוק – והעיר כי על ראש המטה לביטחון לאומי לשפר תחום זה. עוד מתברר בדו"ח כי משרד הביטחון נהג שלא לשלוח נציגים לדיונים שערך המטה לביטחון לאומי, בטענה כי מדובר בדיונים שבהם חרג המל"ל מסמכותו. שר הביטחון סבר כי מדובר במחלוקת עקרונית בינו ובין המל"ל, אך משרד מבקר המדינה העיר כי מדובר בצעד חמור, שמנוגד לחוק, ויש בו כדי לפגוע בעבודת המטה לביטחון לאומי. המבקר טוען כי נוכח המחלוקת העקרונית על תחומי האחריות של המל"ל בטיפול בעורף, ראוי שהנושא יבוא לידיעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי שינקוט בצעדים.

לרוב תושבי גבול לבנון אין מיגון סמוך למגוריהם

הדו"ח מתמקד גם במצב המקלטים בישראל וקובע כי שני מיליון אזרחים יהיו ללא מיגון זמין בעת התקפת טילים ורקטות. פיקוד העורף ערך חישוב בנושא בשנת 2012 וגילה כי ל-27% מהאוכלוסייה לא יהיה מיגון שכזה. אך דו"ח המבקר מוצא כי פיקוד העורף התבסס בחישוביו גם על מקלטים שאינם כשירים ותקינים, כך שבפועל, מספר התושבים ללא מיגון גבוה אף יותר. לפי נתוני פיקוד העורף המעודכנים לשנת 2015, 16 אחוזים מהמקלטים הציבוריים כלל אינם כשירים, ועוד 33 אחוזים בעלי רמת כשירות נמוכה. משמעות הדבר, כפי שנכתב בדו"ח – ל-200 אלף איש נוספים לא תהיה יכולת, או שתהיה יכולת פחותה, להתגונן במקלטים אלו. מבקר המדינה מעיר כי הצגת נתונים אלו על ידי פיקוד העורף מביאה להצגה של תמונת מצב שגויה בעיני מקבלי ההחלטות.

המבקר מתייחס במיוחד למצב המקלטים בצפון: בשנת 2014, פיקוד העורף בחן את מצב המיגון בגבולה הצפוני של ישראל במסגרת "היערכות צה"ל לחזית לחימה צפונית". בדיקה זו העלתה כי למחצית מבתי האב ברמת הגולן אין ממ"דים, ואילו בגבול לבנון, לרבים מהתושבים אין מיגון בסמוך למקום מגוריהם; 32 אחוזים מבתי האב הנמצאים בטווח של עד 15 קילומטר מגבול לבנון הם ללא מיגון. בעקבות הדברים, החליט ביוני 2015 ראש רשות החירום הלאומית, בצלאל טרייבר, להקים מנהלת שתעסוק בנושא זה – אך עד למועד סיום הביקורת בסוף שנת 2015 הדבר לא קרה.

ילדים במיגונית, יישוב ניצן 2014
ילדים במיגונית, יישוב ניצן 2014צילום: רויטרס

מבקר המדינה בחן גם את המיגון בקרב יישובי הבדואים בנגב, בהם מתגוררים כ-200 אלף איש. בביקורת התברר כי ישנם פערי מיגון ניכרים – בבתים, במרפאות, בבתי הספר ועוד. "ביישובי הפזורה אין כל מיגון בבתי המגורים, אשר חלקם מבנים ארעיים", נכתב בדו"ח. כחלק מעתירה שהוגשה בבג"ץ במהלך הלחימה בעזה בשל היעדר המיגון, הציג פיקוד העורף תוכנית לשיפור המיגון בקרב האוכלוסייה הבדואית, שכוללת הקמת מחסני חירום, בהם יהיו מחסות זמניים לשעת חירום, הנחשבים לכאלו ברמת מיגון נמוכה. הטענה הייתה שפתרון מיגון כמו מקלט או ממ"ד, אינו עולה בקנה אחד "עם תוכניות ממשלתיות אחרות שנועדו להסדיר את התיישבותם העתידית של בני אוכלוסיה זו", מכיוון שזו כוללת קיבוע תשתית. בג"ץ קבע לבסוף כי על פיקוד העורף לשקול הצבת אמצעי מיגון ליד מקומות ציבוריים כמו בתי ספר ומרפאות ביישובים שאינם מוכרים.

בתשובות המדינה הן בנוגע ליישובי הצפון והן בנוגע לבדואים בדרום, מוזכר כי החוק קובע שהאחריות למיגון מוטלת על האזרחים. בפועל, כאשר עלות בניית ממ"ד נאמדת בכ-100 אלף שקלים – רבים אינם יכולים לממן זאת באופן עצמאי. מבקר המדינה העיר כי מאחר שבחלק מהיישובים המוכרים אין לתושבים אפשרות לקבל היתר בנייה – ועל אחת כמה וכמה ביישובים שאינם מוכרים – "חובת המיגון, המונחת לכאורה בידי האזרח, אינה ניתנת למימוש על ידי חלק ניכר מהאזרחים תושבי היישובים הבדואים".

מצה"ל נמסר בתגובה לנושא המיגון כי בשל חשיבותו "גובש פרויקט האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 7-15 ק"מ. במהלך השנים האחרונות משלים פיקוד העורף פרויקט יסודי וארוך טווח, במסגרתו כלל מוסדות החינוך הפורמאלים מופו ומחלקת המיגון תכננה יחד עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם... עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ-250 מוסדות חינוך ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ 'יד מרדכי' להשלמת הפרויקט". 

באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, אמרו בצה"ל כי "על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך. פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים על מנת לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון במדינת ישראל. מיפוי זה הושלם בכ-85% משטחי מדינת ישראל. כלל מיפוי המדינה עתיד להסתיים עד אוגוסט 2017".

משה יעלון
משה יעלוןצילום: מוטי מילרוד

שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, מסר בתגובה כי "דו"ח המבקר מצייר תמונה חלקית ביותר, חד ממדית וכזו שאינה תורמת להבנה מלאה ועמוקה של היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום בעורף בתקופת כהונתו של שר הביטחון לשעבר יעלון".

יעלון הוסיף כי "שר הביטחון לשעבר יעלון הוביל בשנות כהונתו במשרד הביטחון פעילות משמעותית ורחבת היקף לשיפור מוכנות העורף אל מול איום הטילים והרקטות, הן בהיבט ההגנה האקטיבית, הן בבניית הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות להתמודדות עם מצבי חירום, והן בהיבט ההתקפי. כמו כן, החל שר הביטחון לשעבר יעלון בהובלת תיקון חלק מהליקויים המופיעים בדו"ח, עוד טרם פרסומו".

עוד נמסר כי "שר הביטחון לשעבר יעלון הוביל מהלכים לשיפור ועיבוי מערכי ההגנה האקטיבית בהשקעות משמעותיות ביותר - שרביט קסמים, חץ וכיפת ברזל, שהוכיחה את יעילותה הרבה במהלך מבצע 'צוק איתן', ויירטה 89% מהרקטות שהוחלט ליירטן. כמו כן, בתקופתו של השר לשעבר יעלון גובשו תוכניות התקפיות מהאוויר, מהים ומהיבשה, לניטרול וצימצום איום הטילים והרקטות".

"דו"ח המבקר מתעלם כמעט לחלוטין משני נדבכים מהותיים אלו בהגנה על העורף, כמו גם מהעובדה רבת המשמעות, שהאחריות על העורף עברה למשרד הביטחון מהמשרד להגנת העורף, ערב מבצע 'צוק איתן'", הוסיף יעלון. "תחת הנחייתו של שר הביטחון לשעבר יעלון התבצעה עבודת מטה רחבת היקף וחסרת תקדים שנמשכה חודשים ארוכים, בהשתתפות כל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, לגיבושם של תרחיש ייחוס ואיום ייחוס לעורף במלחמה. כאלו הלוקחים בחשבון גם אירועי חירום אחרים, כגון רעידת אדמה. כשהסתיימה עבודת מטה זו, היא הוצגה לוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית ובהמשך הוגשה לדיון במסגרת הקבינט, שלא כונס לעניין זה מסיבות שונות. על פי הנחיית שר הביטחון לשעבר אף קידם משרד הביטחון את חקיקת חוק העורף", אמר.

תרגיל פיקוע העורף ביישוב יערה, השנה
תרגיל פיקוד העורף ביישוב יערה, השנהצילום: גיל אליהו

עוד נמסר מיעלון כי "בניגוד למצטייר בדו"ח, מערכת היחסים בין משרד הביטחון למל"ל היא טובה, ומושתתת על שקיפות ושיתוף פעולה. נציגי צה"ל ומשרד הביטחון התייצבו לרובם המכריע של הדיונים במל"ל העוסקים במוכנות העורף. אין יסוד לטענה כי הוסתר מידע מהמל"ל. "ההתייחסות בדו"ח המבקר על חלק מהמאמצים שהושקעו בתקופתו של שר הביטחון לשעבר יעלון בהגנת העורף והכנתו לחירום, היא התייחסות מצומצמת,  שאינה מביאה לידי ביטוי את האיזונים הנדרשים, בתחומי המוכנות, בניין הכוח וההשקעה התקציבית, אל מול היקף רחב של איומים עימם מתמודדת מדינת ישראל", הוסיף.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ