בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארכיון המדינה חושף

הפרוטוקולים החסויים של הטבח באולימפיאדת מינכן

לרגל יום השנה ה-40 לרצח 11 הספורטאים הישראלים, מתפרסמים עשרות מסמכים מסווגים המאפשרים הצצה לתהליך קבלת ההחלטות בממשלה

5תגובות

במשך 40 שנה הם שכבו שם, במחסני ארכיון המדינה בירושלים. רבים מהם היו מחוץ להישג ידם של החוקרים והציבור הרחב, ונשמרו תחת מעטה של חשאיות. כעת, לרגל יום השנה ה-40 לטבח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, שיצוין בשבוע הבא, חושף ארכיון המדינה 45 תעודות הקשורות לפרשה.

בתפריט: פרוטוקולים של ישיבות ממשלה, התייעצויות שקיימו שרים, ישיבות של ועדת החוץ והביטחון, דו"חות וחילופי מברקים שונים. מחצית מהחומר לא פורסם מעולם – ונחשף כעת בפעם הראשונה. לטובת הקוראים והחוקרים שימצאו עניין במסמכים האלה, בחרנו להתמקד בתעודות שלא ראו אור לפני כן. שאר החומרים ההיסטוריים הקשורים לפרשה ניתנים לצפייה במלואם באתר האינטרנט של ארכיון המדינה בכתובת: http://www.archives.gov.il.

ראוי וכדאי לציין לחיוב את ארכיון המדינה ועובדיו, על שחשפו לציבור מיוזמתם כמות כה נכבדה ואיכותית של מסמכים אותנטיים ומסווגים. איתור המסמכים, מיונם, בחירתם, סריקתם ואישור פרסומם מול גורמי הביטחון – כל אלה דורשים זמן, משאבים ומיומנות רבים.

מנגד, בחלק מהתעודות הושמטו קטעים שפרסומם לא הותר. חלק אחר, שגודלו אינו ידוע, נותר חסוי – כנראה בדרישת המוסד והשב"כ. אפשר ורצוי לשאול מדוע. למי יש עדיין אינטרס להסתיר מהציבור מידע על אירוע שהתרחש לפני 40 שנה? מה בדיוק עדיין לא נחשף ברבים? וכיצד יכולה חשיפתו לפגוע בביטחון המדינה? השאלות האלה יחכו לפרסומים הבאים – בזמן אחר.

דוד אלדן / לע"מ

עיון בחומרים מגלה מסמכים מרתקים, מטרידים ומעוררי מחשבה גם יחד. אפשר לומר שהם חלומו הרטוב של כל היסטוריון, שכן הם מספקים הצצה נדירה, חד-פעמית ייחודית והיסטורית, אל רחשי לבם של מנהיגי המדינה בשעות קשות ודרמטיות. בז'רגון של המאה ה-21, יהיה מי שיכנה זאת "ויקיליקס 1972”.

עיון במסמכים מגלה את הדילמה שעמדה בפני המדינה נוכח הפגיעה בישראלים בידי פלסטינים על אדמת גרמניה. חברי הממשלה התלבטו בשאלות כמו איך שומרים על ניטרליות ופסיביות – ולא מתערבים בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת – ובה בעת מצילים את חייהם של אזרחים ישראלים הנתונים בסכנה? איך נמנעים ממשא ומתן עם טרוריסטים, אך גורמים להם להאמין שיש נכונות להידבר עמם? ומה עושים מול אוזלת ידם של מנגנוני הביטחון הגרמניים כשברקע הצורך לשמור על יחסים תקינים עם גרמניה?

בולטת במיוחד במסמכים שנחשפו כעת היא עדותו המצמררת של ראש המוסד צבי זמיר, לאחר ששב מלילה מורט עצבים בזירת הפיגוע. זמיר מתח ביקורת חסרת תקדים על תפקודם של הגרמנים בזירה, על חוסר האונים, חוסר האכפתיות והשלומיאליות שהפגינו – ועל כך ש"לא עשו מאמץ מינימלי", כדבריו, להצלת חיים.

לצד זאת, נחשף לראשונה גם הדו"ח של ועדת החקירה שבדקה את מחדלי האבטחה של המשלחת הישראלית ונחשפים גם הדיונים עליו והנסיונות למנוע את פרסומו ולהסתירו מגורמים שונים. הדו"ח חושף כי איש בישראל לא התעניין בסידורי האבטחה של המשלחת האולימפית, אשר נפלו על כתפיו של קצין הביטחון של השגרירות, שכונה בדיעבד "חסר תושייה".

יעקב סער / לע"מ

עוד במסמכים: נסיוניותיו של שמעון פרס, אז שר התחבורה, למנוע פרסום מידע מסווג על חקירת הפיגוע, ואמירתו המעניינת, לפיה ”עם כל הצער והכאב, זו שטות להגן על כל הישראלים".

לצד זאת, מתעדים המסמכים את הצביעות של עולם הדיפלומטיה נוכח השאלה האם להפסיק את האולימפיאדה או להמשיכה כסדרה, וחושפים את הדילמה של ישראל: איך מחזירים הביתה את הקהל הישראלי שבחר להישאר במינכן למרות הכל.

ויש גם הפוגה קומית. שרי הממשלה וראש הממשלה גולדה מאיר מצאו זמן גם להרהר בעבודתו של כתב הערוץ הראשון דאז, דן שילון, בשל מה שנתפס כסיקור אנטי-גרמני של האירועים – אשר עלול היה, בראייתם, לפגוע ביחסי המדינות.

בפרסום המסמכים, ארכיון המדינה תורם את חלקו החשוב לדיון הציבורי וההיסטורי באחד האירועים המשמעותיים שאירעו במאה שעברה. המסמכים שנחשפים כעת מצטרפים לשורת מסמכים מסווגים שפורסמו בחודשים האחרונים בגרמניה, בעיקר בזכות עבודתו של השבועון הגרמני "דר שפיגל", אשר נבר בארכיונים של משרדי ממשלה ורשויות שונות בגרמניה. התמונה שעולה משם מטרידה לא פחות: גרמניה התעלמה מההתרעות לפיגוע באולימפיאדה ואף שיתפה פעולה עם מבצעיו לאחר מעשה.

להשלמת התמונה נצטרך לחכות לפתיחתם המלאה של הארכיונים המסווגים באמת. אלה של המוסד והשב"כ ושל מקביליהם בגרמניה. רק אז, אם בכלל, נוכל לדעת מה באמת התרחש בספטמבר 1972 ולמה עד היום, 40 שנה אחרי, לא כל החומר נגיש לציבור.

*************************

מוסף "הארץ" חושף ביום שישי הקרוב פרטים חדשים על הטבח במינכן: בעקבות תחקיר נרחב, התגלו פרטים על זהותם של כמה ממבצעי הטבח במינכן שלא הייתה ידועה עד כה. לפחות לשניים מהם אחים וקרובי משפחה ביישובים ערבים ישראל. כמו כן מתברר שקיים יסוד סביר להניח שאחד ממבצעי הטבח חי עדיין בסוריה. ממצאים אלה ואחרים שופכים אור חדש על סיפור החיסול היסודי של חברי החוליה שבוצע בידי המוסד. עוד מובאים בתחקיר פרטים חדשים על זירת הקרב שתומכים בטענה כי ייתכן שמקצת בני הערובה הישראלים נהרגו בידי המשטרה הגרמנית  

הפרוטוקולים של מינכן נחשפים: סיקור נרחבראש המוסד לגולדה: לגרמנים אין ערך לחיי אדם | הבוקר שאחרי: אבא אבן דיבר על תקלות, גולדה איבחנה "סכיזופרניה" | הדיון הראשון: "אין מנוס, אלא להסתער ולחסל" | פרס על הטבח: עם כל הצער, זו שטות להגן על כל הישראלים | ועדת החקירה: בישראל לא התעניינו בסידורי אבטחת המשלחת | ישראל החליטה לא לדרוש הפסקת המשחקים, אלא להשהותם




 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו