טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש המוסד עדכן את גולדה: "לגרמנים אין ערך לחיי אדם"

צבי זמיר לא חסך ביקורת על תפקוד כוחות הביטחון הגרמנים בשטח. “הם לא עשו מאמץ מינימלי להציל חיים, הם רצו לגמור את זה כך או אחרת"

תגובות

עם שובו ממינכן, ב-6 בספטמבר בערב, נפגש ראש המוסד צבי זמיר עם ראש הממשלה ועם כמה משריה כדי לתת להם דיווח על כישלון פעולת החילוץ הגרמנית, שבה צפה מקרוב. "הרושם שלי היה, שכל העניין עלה להם לראש והם רצו לגמור את זה כך או אחרת", אמר זמיר. "הם רצו להמשיך באולימפיאדה ורצו לגמור עם העניין הזה בדרך זו או אחרת... הם רצו להמשיך זאת בכל מחיר. לכן הם רצו לגמור עם הענין הזה ויהי מה".

את יחסם של הגרמנים כלפיו תיאר ב"חוסר סבלנות וחוסר רצון" – הן מצד המשטרה והן מצד שר הפנים הגרמני. האחרון, לדבריו, אף ניסה למנוע ממנו להצטרף אליו להליקופטר שעשה דרכו - במקביל לחוטפים ולחטופים – אל שדה התעופה ליד מינכן. "הוא אמר שאין מקום...אבל ההליקופטר הצליח להתרומם, לפי הצעתי, ואז המראנו אתם יחד".

בהמשך הוסיף זמיר: "היחסים בינינו לבין הגרמנים היו כאלה, ש(עוד) היינו נשארים שם עד הבוקר, כי לא היה מי שייקח אותנו מהשדה הזה". אחר כך ציין: "הנוכחות שלנו היתה להם לזרא מהרגע שבאנו לשם... היחסים בינינו ומפקד הפעולה הזה – הנוכחות שלנו הפריעה לו כל שם הזמן".

 

זמיר התעלם מהיחס העוין, וייעץ לגרמנים "לשחק את המשחק בסבלנות" ולומר לחוטפים שישראל הסכימה לדון עמם בשחרור מחבלים שעצורים בתחומה.

"אמרתי שיגידו, למטרות טקטיות, שמדינת ישראל קיבלה עקרונית את העניין. היא מסכימה לכך... לחליפין, לתת להם 200 איש, אבל עכשיו צריך לרשום את שמות האנשים ולדעת במה המדובר, כי איננו יודעים מי ומה", סיפר. ואולם, עמיתו הגרמני מסר לו שכבר אמר זאת לחוטפים – ללא הועיל.

חרף זאת, זמיר היה אופטימי תחילה. "התעודדנו מאוד. כי ראינו שיש כאן תוכנית מבצעית והעניין מסודר", אמר. "היה לי רושם שהתנאים, יחסית, היו אידיאליים", הוסיף בהמשך.

 

אלא שעד מהרה גילה שאין מקום לאופטימיות. "מה אגיד לכם. אפשר היה לטפס על הקירות", עידכן את השרים. בהתייחסו ל"אוזלת היד" של הגרמנים, ציין זמיר כי הצלפים לא ירו ברובים, אלא באקדחים; כי הרכבים המשוריינים הגיעו רק כעבור כ-40 דקות; וכי לגרמנים לא היו אמצעי תאורה שנדרשו כדי לאתר את המחבלים ששכבו בחושך.

זמיר עידכן את השרים גם על פנייתו למפקד המשטרה הגרמנית בשטח. "אמרתי לו 'שמע, יש כאן רמקול. תנו לנו לדבר איתם בערבית. אם לא ניתן להם דרך לצאת מזה, הם יילחמו עד הסוף'". אלא ששר הפנים הגרמני סירב להצעה. "הוא אמר שהם לא מסכימים ללכת עכשיו 'טו נגושיאיישנס' (למשא ומתן). אמרתי לו – 'איזה נגושיאיישנס? תן לומר להם שניתן להם ללכת למצרים. ואז הם החלו לדון בזה".

בסופו של דבר נציג גרמני פנה אל המחבלים ואמר להם שהם מוקפים ו"שאין להם סיכוי”. עמיתו של זמיר, ששמו נותר חסוי במסמך, פנה אף הוא למחבלים ברמקול. "הוא אמר: 'שמעו, תיכנסו למטוס ותזרקו את הנשק וסעו לשלום'", סיפר זמיר. אלא שהמאמצים האלה לא נשאו כל פרי.

"לא היתה להם שום תוכנית להמשך ושום אמצעים לאלתר תוכנית אלטרנטיבית. לא היה שום דבר, למקרה שמשהו לא יהיה לפי התוכנית", אמר זמיר. "לעניין חיי בני אדם אין אצלם כל ערך. לא לשלהם ולא לאחרים", אמר בהתייחסו לגרמנים. "לפי דעתי, אני אומר זאת בכל האחריות, הם לא עשו מאמץ מינימלי להציל את החיים, לא לקחו סיכון מינימלי לנסות להציל את האנשים, לא שלהם ולא שלנו".

מוטי קמחי

ראש הממשלה גולדה מאיר ניסתה להציג עמדה מרוככת יותר כלפי הגרמנים, ואמרה לזמיר: "הבט, אני לא הייתי שם ועלינו לדייק בהערכה. כאשר הם תכננו, כאשר נכנסו לפעולה - הם רצו לעשות זאת. הכוונה היתה להציל את הבחורים".

ואולם, זמיר דבק בגרסתו: "הם לא לקחו סיכון מינימלי בשביל להציל אותם. הם ירו בשיטה טורקית. הם שכבו אחרי מחסה וירו, אבל אי אפשר היה להזיז אף אחד מהם ממקום המחסה שלו... יש לי עמדה לגבי יחסם לבני אדם: וזה – לפי שום סטנדרט שהוא. ישנם פצועים שלהם ויש להם ג'יפ והם יכולים היו לנסוע בג'יפ ולחלץ פצוע. הוא זחל על הבטן וברור שימות מאבדן דם – והם לא עושים דבר כדי להצילו".

 

*************************

מוסף "הארץ" חושף ביום שישי הקרוב פרטים חדשים על הטבח במינכן: בעקבות תחקיר נרחב, התגלו פרטים על זהותם של כמה ממבצעי הטבח במינכן שלא הייתה ידועה עד כה. לפחות לשניים מהם אחים וקרובי משפחה ביישובים ערבים ישראל. כמו כן מתברר שקיים יסוד סביר להניח שאחד ממבצעי הטבח חי עדיין בסוריה. ממצאים אלה ואחרים שופכים אור חדש על סיפור החיסול היסודי של חברי החוליה שבוצע בידי המוסד. עוד מובאים בתחקיר פרטים חדשים על זירת הקרב שתומכים בטענה כי ייתכן שמקצת בני הערובה הישראלים נהרגו בידי המשטרה הגרמנית  

הפרוטוקולים של הטבח במינכן נחשפים: סיקור נרחב |  ראש המוסד לגולדה: לגרמנים אין ערך לחיי אדם | הבוקר שאחרי: אבא אבן דיבר על תקלות, גולדה איבחנה "סכיזופרניה" | הדיון הראשון: "אין מנוס, אלא להסתער ולחסל" | פרס על הטבח: עם כל הצער, זו שטות להגן על כל הישראלים | ועדת החקירה: בישראל לא התעניינו בסידורי אבטחת המשלחת | ישראל החליטה לא לדרוש הפסקת המשחקים, אלא להשהותם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות