בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת החקירה: בישראל לא התעניינו בסידורי אבטחת המשלחת

דו"ח הוועדה מותח ביקורת על קב"ט השגרירות ועל הדרג הבכיר: "חוסר תושייה, ליקויים בנהלים ובביצוע". גולדה ניסתה למנוע ביקורת על השב"כ

תגובות

לרגל יום השנה ה-40 לרצח 11 הספורטאים הישראלים באלימפיאדת מינכן ב-1972 בידי מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור", מפרסם ארכיון המדינה 45 מסמכים ופרוטוקולים מישראל הקשורים לפרשה. במסמכים נחשף לראשונה הדו"ח של ועדת החקירה שבדקה את מחדלי האבטחה של המשלחת הישראלית, וכן הניסיונות למנוע את פרסומו ולהסתירו מגורמים שונים. הדו"ח חושף כי איש בישראל לא התעניין בסידורי האבטחה, שנפלו על כתפיו של קצין הביטחון של השגרירות הישראלית בגרמניה.

יום לאחר הטבח, ב-6 בספטמבר 1972, פנתה ראש הממשלה גולדה מאיר לראש המוסד צבי זמיר בשאלה ישירה: "מדוע בכלל לא שמרו על הבחורים שלנו?". מאיר דרשה לדעת איך התאפשר למחבלים הפלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" לחדור ללא כל מאמץ למגורי המשלחת האולימפית הישראלית.

זמיר, בתגובה, מסר כי הגרמנים ניסו לפני האולימפיאדה להרגיע את קצין הביטחון של השגרירות הישראלית, כשזה פנה אליהם בשאלות בנושא אבטחת המשלחת הישראלית. "הוא הלך לבון (בירת מערב גרמניה), ואמרו לו – 'מה אתה מעלה על דעתך? כאן רוח אולימפית ושום דבר לא יקרה", אמר זמיר.

אי–פי

באחת מישיבות הממשלה שנערכו לאחר הפיגוע, העלה השר יוסף אלמוגי את האפשרות להקמת ועדת חקירה שתבדוק את מחדלי האבטחה. "אינני יודע מה אנחנו אומרים לעם, כיצד זה קרה", אמר. "איך אנחנו מסבירים לעם את התופעה הזאת. זהו מחדל, עלינו לומר זאת. אי אפשר להיכנס היום לבית יהודי מבלי שישאלו אותך את השאלה הזאת".

בסופו של דבר, ב-13.9 החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת סידורי האבטחה של המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. ממצאי הוועדה, בראשות פנחס קופל, נחשפים כעת בפעם הראשונה.

האצבע המאשימה כוונה כלפי קצין הביטחון של השגרירות הישראלית בבון וכלפי האחראים עליו. בדו"ח המסכם של ועדת החקירה נכתב כי "קב"ט (קצין ביטחון) בון, אשר בא בדברים עם השלטונות האחראיים, השלים עם הקונספציה הגרמנית באשר לאבטחה. אולם גם אם נקבל את דבריו הלא-בהירים של הקב"ט בנקודה זאת, אין ספק שהוא לא תבע, במפגיע, הצבת שמירה אפקטיבית צמודה באזור הביתן הישראלי... הוא לא הציג תוכנית עבודה מוגדרת מצדו ולא תבע מהגרמנים דרישות ספיציפיות לגבי אבטחת המשלחת הישראלית". את האופן בו פעל כינתה הוועדה: "חוסר תושייה".

מעיון בדו"ח עולה כי הקב"ט בבון השקיע יותר באבטחת צוות הטלוויזיה הישראלית באולימפיאדה מאשר בהגנה על המשלחת. ראש המשלחת הישראלית, שמואל ללקין, אף מסר לוועדה כי ביקש מקצין הביטחון לקבל נשק – אך בקשתו סורבה. הקב"ט, מצדו, מסר לוועדה כי פנה לרשויות בגרמניה לפני פתיחת המשחקים והתלונן על ליקויי אבטחה - והם הבטיחו לטפל בכך. עוד אמר כי "ההוראות אשר קיבל מהארץ לא היו ברורות, מוגדרות, ולמעשה לא חייבו אותו לפעול מעבר למה שפעל".

 

אלא שהוועדה קבעה כי "קב"ט בון לא דיווח לאיש את השגותיו, במידה והיו לו כאלה, על מצב האבטחה למשלחת הישראלית... אילו הגרמנים היו נתבעים על ידנו לאבטחה יותר מקיפה ועמוקה, סביר שהיו נענים".

הוועדה מתחה ביקורת גם על הדרגים הבכירים יותר. "הטיפול במשלחת זו על ידי גורמי הביטחון האחראים בארץ נעשה ללא תשומת לב מספקת בהתחשב במשקל האירוע", נכתב בדו"ח. "לו קב"ט בון היה מקבל הוראת ביצוע ברורה יותר לטפל במשלחת כאמור בנוהל, ייתכן שהדבר היה מביא לטיפול נמרץ יותר... באבטחת המשלחת". לצד זאת, מצאה הוועדה כי "איש מהנוגעים בדבר בארץ לא התעניין בפעולותיו של קב"ט בון המתייחסות לסידורי האבטחה של המשלחת במקום".

הוועדה הצביעה על "אי בהירויות, ליקויים וסתירה בנוהלים ובביצוע" של הגופים השונים האמונים על אבטחת ישראלים בחו"ל. התברר, כי עד לאולימפיאדת מינכן, משלחות ספורטיביות לא זכו ל"טיפול אבטחתי מיוחד", ואבטחתם הסתכמה בתדרוך שהועבר על ידי קצין הביטחון של משרד החינוך. בהמלצותיה, ציינה את הצורך שבהקמת גוף ייעודי לאבטחת ישראלים בחו"ל, כחלק מהשב"כ.

הוועדה שמעה גם את עדויותיהם של ראשי המשלחת. "מתברר, כי היו שיחות בין חברי המשלחת, נספחיה והמקורבים לה, בנושא אבטחה, וזאת משום שלא נראתה אבטחה מיוחדת על מקום מגוריהם", ציינה הוועדה. "הרגשת אי נוחות בכפר האולימפי גברה עם התרופפות משטר הכניסה והיציאה לכפר, ובמיוחד כשהביתן הישראלי נמצא קרוב לגדר ולמשכנה של המשלחת הסודאנית", הוסיפה הוועדה. לצד זאת, גם נוכחותם של "ערבים פלסטינים בין עובדי השירותים בכפר" הגבירה את "תחושת אי הנוחות", נכתב בדו"ח.

בדיון אחרי הטבח שקיימה ראש הממשלה גולדה מאיר עם צוות של כמה שרים, היא הפנתה אצבע מאשימה כלפי ראשי השגרירות הישראלית בגרמניה. “מה פירוש הדבר, שקורה דבר כזה באולימפיאדה... כאשר באות משלחות ערביות מכל מקום ומשלחות אחרות שהן 'ידידותיות' ויושב שגריר ויושב ציר שלנו ואינם מתעניינים ולו גם 'בעד גרוש אחד' במשלחת שלנו שם?”, שאלה.

מנגד, גולדה הזהירה לבל תופנה אצבע מאשימה כלפי השב"כ. "מוכרחים למנוע עוול משווע מהשב"כ", אמרה. היא אף נאותה לשאת באחריות אישית, ואמרה כי "לגופו של עניין, זה היה צריך להיגמר בשר האחראי לשירותים (המיוחדים)" – בהתייחס לעצמה. באומץ לב היא אמרה שלא ייתכן ששר לא ידע על הנעשה במשרדו, קל וחומר בנושאים שכאלה. "לו הייתי סתם שר מן המניין, גם לא הייתי שואלת וגם לא מתייעצת" (כלומר: הייתי מתפטרת). ואולם, לדבריה, היא לא תתפטר כדי למנוע משבר בממשלה. “רע ומר לי, שאני במצב כזה שהתפטרותי סוחבת אחרי את הממשלה למשבר... על הריגתם של אחד עשר בחורים, ולא טוב לי, נורא לא טוב לי", אמרה.

דברים ברוח דומה השמיע גם השר יגאל אלון. ”אני מסכים עם גולדה, שאסור שבגלל האסון במינכן נמרוט נוצה אחת מהישגי שב"כ. היו להם הישגים פנטסטיים (כאן צונזרה מילה) ואם נדבר רק על התקופה מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. אבל אני מצטער לומר, שאני נדהם מהעדויות של שב"כ. וכן מהסתירות הפנימיות של הדו"ח”.

מהמסמכים המסווגים שנחשפו כעת עולה כי שלושה אנשים שילמו במשרותיהם על הפרשה. שמותיהם לא פורסמו מעולם.

*************************

מוסף "הארץ" חושף ביום שישי הקרוב פרטים חדשים על הטבח במינכן: בעקבות תחקיר נרחב, התגלו פרטים על זהותם של כמה ממבצעי הטבח במינכן שלא הייתה ידועה עד כה. לפחות לשניים מהם אחים וקרובי משפחה ביישובים ערבים ישראל. כמו כן מתברר שקיים יסוד סביר להניח שאחד ממבצעי הטבח חי עדיין בסוריה. ממצאים אלה ואחרים שופכים אור חדש על סיפור החיסול היסודי של חברי החוליה שבוצע בידי המוסד. עוד מובאים בתחקיר פרטים חדשים על זירת הקרב שתומכים בטענה כי ייתכן שמקצת בני הערובה הישראלים נהרגו בידי המשטרה הגרמנית  

הפרוטוקולים של הטבח במינכן נחשפים: סיקור נרחב |  ראש המוסד לגולדה: לגרמנים אין ערך לחיי אדם | הבוקר שאחרי: אבא אבן דיבר על תקלות, גולדה איבחנה "סכיזופרניה" | הדיון הראשון: "אין מנוס, אלא להסתער ולחסל" | פרס על הטבח: עם כל הצער, זו שטות להגן על כל הישראלים | ועדת החקירה: בישראל לא התעניינו בסידורי אבטחת המשלחת | ישראל החליטה לא לדרוש הפסקת המשחקים, אלא להשהותם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו