בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרס נובל לפיזיקה להוגי תיאוריית החלקיק האלוהי

פיטר היגס ופרנסואה אנגלר הוכרזו כזוכים בפרס היוקרתי; ביולי 2012 אוששה התיאוריה שלהם לגבי מקור המסה של חלקיקי יסוד במאיץ החלקיקים בשווייץ

59תגובות

ועדת פרס נובל הכריזה היום (שלישי) על הפרופ' פיטר היגס והפרופ' פרנסואה אנגלר כזוכים בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2013.

היגס הסקוטי הוא מומחה לפיזיקת החלקיקים ומי שהגה את תיאוריית "מנגנון היגס" שמסבירה את מקור המסה של חלקיקי יסוד. ביולי 2012 אוששה התיאוריה שלו במרכז המחקר שבסרן והתגלה החלקיק החדש "בוזון היגס" שקרוי על שמו.

הפרופ' פרנסואה אנגלר מאוניברסיטת צ'פמן שבקליפורניה הוא מומחה לפיזיקת החלקיקים ושותף לתגלית ה"חלקיק האלוהי". אנגלר, בלגי ממוצא יהודי הנשוי לישראלית, קשור בקשרי מחקר הדוקים עם אוניברסיטת תל אביב מזה שלושה עשורים. הוא נושא במינוי של פרופ' במעמד מיוחד בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב (וכך גם באוניברסיטת צ'פמן), ומרבה לבקר בישראל.

צפו בהכרזה בפרס הנובל לפיזיקה ובהדמיית פעילות החלקיק האלוהי:

תחום הפעילות שזיכה את היגס ואנגלר שייך לפיזיקת החלקיקים. "המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים" הוא מסגרת תיאורטית המתארת את הטבע בסדרי גודל קטנים. המודל כולל תיאור של האינטראקציות היסודיות בטבע: הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש והכוח האלקטרומגנטי. וכן את החלקיקים היסודיים המרכיבים את החומר. היגס שפרסם את התיאוריה שלו בשנת 1964, עשה זאת בסמוך לפרסום של שני החוקרים היהודים, פרנסוואה אנגלר ושותפו רוברט בראוט (שמאז הלך לעולמי).

"הזוכים בפרס הנובל לפיסיקה לשנת 2013 מקבלים את הפרס בשל פיתוח התיאוריה בנוגע לשאלה כיצד החלקיקים צוברים מסה. בשנת 1964 הם פרסמו את התיאוריה שלהם – כל אחד באופן עצמאי (אנגלר יחד עם שותפו רוברט בראוט), בשנת 2012 אוששו התיאוריות שלהם על ידי הגילוי שזכה לכינוי 'החלקיק של היגס' במעבדת סרן שבז'נבה בשוויץ. התיאוריה של הזוכים מהווה חלק מרכזי ב"מודל הסטנדרטי" של פיסיקת החלקיקים, המתאר כיצד בנוי העולם. על פי המודל כל דבר – מפרחים, דרך בני אדם ועד כוכבי לכת, מכיל כמה 'אבני בניה', כלומר חלקיקים. אותם חלקיקים, שפועלים על ידי כוחות שונים, אחראים לכך שכל דבר בעולם עובד כפי שהוא" נכתב בהודעת הוועדה. 

אי-אף-פי

אנגלר היה מי שפרסם מאמר על "החלקיק האלוהי" כחודש לפני שהיגס, על שמו נקראת התיאוריה, פרסם את מאמרו בנושא ויש הטוענים כי אותו חלקיק ראוי היה לשאת את שמו של אנגלר ולא של היגס. בקהילת המדע בישראל סברו שאנגלר בעל סיכויים טובים לזכות בנובל לפיזיקה השנה.

ב-1964, שישה מדענים שונים שעבדו בשלוש קבוצות שונות פרסמו בזה אחר זה, בנפרד, שלושה מאמרים המניחים את התשתית התיאורטית למנגנון הענקת המסה לחלקיקי היסוד. את המאמר הראשון פרסמו פרנסואה אנגלר ורוברט בראוט. מיד אחריהם פרסם פיטר היגס את מאמרו. בשני המאמרים תואר מנגנון המסביר כיצד חלקיקים מקבלים את המסה שלהם במסגרת המודל הסטנדרטי. לפני שנתיים מת בראוט, וכך נותרו אנגלרט והיגס המועמדים המובילים לנובל.

פרופ' עוז ירון, דיקאן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב, וחלק סגל לשעבר בפרויקט מאיץ החלקיקים בסרן, מספר: "הזכייה לא הייתה הפתעה. כבר אחרי התגלית בסרן ההערכה הייתה שהם יזכו בנובל. זו תגלית משותפת של שלושת החוקרים שהתאוריה שלהם קיימת מזה כמעט 50 שנה. אבל זה הישג גדול לא רק לתיאוריה אלא גם לחוקרים שביצעו את הניסוי הגדול בסרן – שלא יכלו לקבל פרס נובל כיוון שמדובר בפרס אינדיבידואלי ובפרויקט הזה השתתפו אלפי אנשים. החלקיק של היגס הוא חלקיק שמתפרק תוך חלקיק שניה ואתה רואה אותו אלא רק את העקבות שלו. בתהליך הזה נדרשת עבודת בילוש של שחזור לאחור והרבה מאד סטטיסטיקה, בניגוד לכל מיני תגליות אחרות. זה חלקיק די נדיר ונדרשו לייצר במאיץ החלקיקים מיליארד התנגשויות לפני שמצאו את החלקיק". על אף ההישג הגדול באישוש התאוריה אין לכך משמעות מעשית, בוודאי לא מידית "הניסון מלמד שגם שחקרו חשמל ומגנטיות זה נראה משהו שנשאר במעבדה ובהמשך נהיה חשמל. ובכל זאת, במקרה הזה מדובר באמת במדע בסיסי, לא משהו שיהפוך בקרוב לאפליקציה"
 

המנגנון הידוע כשדה היגס אמור להימצא בכל מקום בחלל. כאשר חלקיקי יסוד שונים עוברים דרכו, כל אחד מהם מקיים יחסי גומלין שונים עם השדה; חלק מחלקיקי היסוד מקיימים איתו יותר יחסי גומלין וחלקם פחות. ככל שחלקיק מקיים יותר אינטראקציה עם שדה ההיגס, הוא "רוכש" יותר מסה. חלקיק האור, למשל, אינו מקיים שום אינטראקציה ישירה עם שדה ההיגס, ולכן אין לו מסה כלל.

אפשר להמשיל את שדה ההיגס למסיבה צפופה. כאשר אדם רוצה לחצות את החדר כדי להגיע לשולחן המשקאות, עליו להתמודד קודם עם כל בני האדם שמולו. אם האדם פופולרי מאוד, הוא יידרש לקיים בדרך אינטראקציה חברתית כזו או אחרת שתקשה עליו להגיע לבירה המיוחלת. אדם פחות פופולרי יוכל להגיע ליעדו ולשתות את המשקה שלו, גם אם לבד.

הקרב של חוקרי החלקיק על פרס הנובל

האדם הפופולרי וחברו הלא-פופולרי הם, לפי הנמשל, חלקיקי יסוד שונים. הצפיפות בחדר, שעמה השניים צריכים להתמודד בדרכם למשקה, היא שדה ההיגס. כפי שהאדם הפופולרי מקיים אינטראקציה רבה יותר עם בני האדם סביבו, כך ישנם חלקיקים שמקיימים אינטראקציה רבה יותר עם שדה ההיגס. כשבחלקיקים עסקינן, מידת ה"פופולריות" שלהם מתבטאת בתכונות פיזיקליות ייחודיות שמשתנות מחלקיק לחלקיק. חלקיקים "פופולריים" יותר, כלומר חלקיקים שמקיימים יותר אינטראקציה עם שדה ההיגס, הם חלקיקים כבדים יותר, עם יותר מסה.

פרס נובל לפיזיקה מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, לאחר שוועדה בת חמישה חברים מטעמה דנה בבחירת המועמדים ומחליטה על זהותם של חתני הפרס. ההכרזה על הזוכים בפרס השנה אמורה היתה להתבצע לקראת השעה אחת אך היא נדחתה פעמיים. בציוץ הוועדה בטוויטר הוסבר כי היא "ממשיכה לקיים דיונים".

מאז 1901 זכו 194 מדענים בפרסי נובל לפיזיקה, מתוכן שתי נשים בלבד. 47 פעמים זכה בפרס מועמד אחד בלבד והגיל הממוצע של חתני הפרס עומד על 55. הזוכה הצעיר ביותר בפרס הוא לורנס בראג, שבגיל 25 זכה בנובל לפיזיקה ביחד עם אביו בשנת 1915.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו