בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרס נובל בכימיה לחוקרים אריה ורשל ומייקל לויט, ישראלים שהיגרו לארה"ב

יחד עם ורשל ולויט, זכה גם האמריקאי מרטין קרפלוס. השלושה פיתחו מודלים להבנת מערכות כימיות מורכבות. ורשל עזב את ישראל לאחר שלא קיבל קביעות

304תגובות

שני חוקרים ישראלים שהיגרו לארצות הברית זכו היום (רביעי) בפרס נובל לכימיה לשנת 2013. השניים, פרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת לוס אנג'לס ופרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, עשו דוקטורט יחד במכון ויצמן. בני משפחתו של ורשל סיפרו היום כי עזב את ישראל מפני שלא קיבל קביעות במכון. יחד עם ורשל ולויט זכה בפרס גם פרופ' מרטין קרפלוס מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד. השלושה פיתחו מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות.

>> פרס נובל 2013: כל הזוכים, הדיווחים והעדכונים

פרופ' מייקל לויט, יליד פרטוריה שבדרום אפריקה, עלה לישראל ב-1983 כשהוא בן 35. הוא נישא לרינה, שלמדה ביולוגיה וכיום היא אמנית, ועבד במכון ויצמן כמה שנים עד שעזב לאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. ללויט, לו אזרחות ישראלית, שלושה בנים. שניים מהם משמשים חוקרים: ראובן לויט סיים את לימודי המאסטר שלו בביולוגיה במכון ויצמן, ואחיו הצעיר אדם שהיה חוקר במעבדה של פרופ' עדה יונת.

פרופ' ורשל סיים את התואר הראשון בכימיה בטכניון בשנת 1966. "הטכניון היה אז המקום היחיד שבו תואר בכימיה נמשך ארבע שנים, ומי שהנחה את ורשל בעבודת הגמר, 'האבא המדעי הראשון שלו', אפשר לומר, היה פרופ' ראובן פאונץ, שהיה הראשון בישראל שעסק בכימיה קוונטית ובחישובים של מערכות מולקולאריות ואטומיות. דרכו ורשל נכנס לתחום הכימיה התיאורטית. מאז הוא עסק כל הזמן בכימיה קוונטית, אבל אין ספק שהזרע נזרע פה, בכטניון", סיפר ל"הארץ" פרופ' שמאי שפייזר מהפקולטה לכימיה בטכניון, שלמד עם ורשל באותה תקופה.

אי-אף-פי

פאונץ, 93, אמר בשיחה עם "הארץ" כי "שמחתי מאד לשמוע על זכייתו של אריה ורשל. היו הרבה מאד סטודנטים לאורך השנים ואני זוכר אותו במעורפל. אני זוכר שלימים דיברתי עם הפרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן, שהנחה את ורשל בעבודת הדוקטורט שלו, ואני זוכר שהוא התפעל מהיכולות האינטלקטואליות שלו".

מהטכניון המשיך ורשל למכון ויצמן, שם סיים את עבודת הדוקטורט שלו בתוך בשלוש שנים – בשנת 1970. בין השנים 1972-1976 שימש ורשל כחוקר בפקולטה לכימיה במחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן. הוא עזב בשנות ה-70' לארה"ב, לדברי שפייזר משום שלא הצליח לקבל קביעות במכון ויצמן. רעייתו של ורשל התראיינה היום ל"קול ישראל", ואמרה בהקשר זה כי בעלה "לא ידע לשווק את עצמו מספיק טוב לאקדמיה הישראלית".

בני שלו, אחיו של אריה ורשל סיפר ל"הארץ": "דיברתי איתו מיד לאחר הזכייה. הוא מאד מתרגש – כמו מי שזוכה בנובל. הוא אמנם לא הופתע לגמרי כיוון שהוא היה מועמד לקבל את הפרס כבר כמה שנים, אבל זו עדיין הפתעה נעימה מאד". לדברי שליו ורשל מגיע לארץ אחת לשנה וביקורו האחרון בארץ היה לפני שלושה חודשים: "הוא הגיע לכאן לתת הרצאה באוניברסיטת תל-אביב ובמכון ויצמן". בנוגע לסיבת עזיבתו את מכון ויצמן והמעבר לארה"ב בשנות ה-70' אומר שלו: "יש הרבה אנשים חכמים בישראל ובאותו הזמן לא היה תקן אז הוא המשיך הלאה".

פרופ' עדה יונת, זוכה פרס נובל בכימיה ב-2009, סיפרה ל"הארץ" כי "היה לי הכבוד לעבוד בקרבתם ולהפגש אתם לעתים מזומנות. שניהם ראשי חץ מדעיים שנכנסו לבריכת מים קפואים וצלחו אותה. הגישה שלהם ותכליותיהם הנן בעלות חשיבות רבה ביותר".

בין נימוקי ועדת הפרס נאמר כי "בעבר נהגו כימאים להרכיב מודלים מולקולאריים מכדורי פלסטיק ומקלות. כיום הם מרכיבים אותם באמצעות מחשבים. בשנות ה-70 מרטין קרפלוס, מיכאל לוויט ואריה ורשל הניחו בסיס לתוכנות רבות עוצמה שסייעו להבין ולחזות תהליכים כימיים. מודלים ממוחשבים שמשקפים את המציאות נהפכו למרכיבים מכריעים בקידום הכימיה של העידן הנוכחי". 

צפו בהכרזה על זכייתם של ורשל, לויט וקרפלוס בנובל

"הזכייה בפרס היא על פיתוח תוכנות מחשב שמתארות תהליכים בתוך מערכות כימיות וביולוגיות, בעזרת מודלים קוונטו-מכאניים ומודלים וקלאסיים", הסביר ל"הארץ" פרופ' אלון הופמן, דקאן הפקולטה לכימיה בטכניון, והוסיף: "היום במערכות ביולוגיות מנסים להבין כיצד חלבונים עובדים ואיך תרופות פועלות, למשל על פרוטאינים. בעזרת התוכנות הללו יכולים לחזות את אופי האינטראקציה בין הפרוטאין ובין התרופה, את התגובות של החומרים הפעילים וכו'. לחיזוי התהליכים באמצעים ממוחשבים ישנה חשיבות מאד גדולה והיא זו שמאפשרת פיתוח חומרים ותרופות חדשות". 

"זה כמו לראות שעון ולתהות איך הוא באמת עובד", הסביר ורשל בתשובה לשאלה של עיתונאית שבדית. "בקיצור, מה שפיתחנו היא דרך שמאפשרת למחשב לקחת את מבנה החלבון ואז להבין איך בדיוק הוא עושה את מה שהוא עושה".

לדברי הפרופ' חנוך סנדרוביץ' מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר –אילן, שעוסק בתחום המודלים הממוחשבים במערכות כימיות וביולוגיות, "הפרס בהחלט מגיע להם. הם פורצי דרך ובמידה רבה הם ייסדו את התחום הזה. התחום הספציפי שבו הם מתמחים היא דינאמיקה מולקולארית ואת הסימולציות הראשונות שלהם הם ערכו על מערכות ביולוגיות. לקבל פרס נובל בכימיה בתחום התיאורטי זה דבר יוצא דופן".

לדבריו, "רוב המכריע של חתני הפרס הוא ניסיונאים. אני חושב שזו בעיקר עדות לכך שאנשים הבינו סוף סוף את חשיבות של התחום הזה ואת הדברים שהוא יכול להביא. בשביל האנשים עוסקים בתחום הזה מדובר בהכרה עולמית חשובה כי אנחנו מדברים על כלי חישובי שהלך תמיד יד ביד עם עבודת הניסיונית. כשאתה מפתח מודל חישובי אתה תמיד חייב לתקף אותו מול תוצאות ניסיוניות כי רק אחרי שתקפת אותו הרבה מאוד פעמים אתה יכול להגיע לתוצאות".

בפרס היוקרתי זכו בשנים האחרונות כמה חוקרים ישראלים: בשנת 2004 זכו בפרס אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו, על גילוי אחד התהליכים המחזוריים המאפשר פירוק חלבונים בתאים; בשנת 2009 זכתה בפרס פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן עבור מחקריה העוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום – "בית החרושת" המייצר את החלבונים של התא החי; בשנת 2011 זכה בפרס פרופ' דן שכטמן מהטכניון שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של "גבישים כמו-מחזוריים" (קוואזי-מחזוריים) – גבישים בעלי מבנה סימטרי שונה מזו של גבישים רגילים. 

מאז נוסד הפרס הוא הוענק ל-164 מדענים, מתוכם 4 נשים. לאורך השנים זכו בו 63 מדענים באופן בלעדי וחוקר אחד, פרדריק סאנגר, זכה בפרס פעמיים – בשנים 1958 ו-1980. הגיל הממוצע של זוכי פרס הנובל לכימיה הוא 57, כאשר חתן הפרס הצעיר ביותר שלו הענק הפרס הוא פרדריק ג'וליוט, שהיה בן 35 כאשר זכה בפרס בשנת 1935. 

מחר יוכרז הזוכה בפרס נובל לספרות, ביום שישי תכריז הוועדה על הזוכים בפרס נובל לשלום ובשבוע הבא יוכרזו הזוכים בתחום הכלכלה. טקס חלוקת הפרסים יתקיים כמדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של מייסד הפרס אלפרד נובל, שמת בשנת 1896.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו