בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרס נובל לכימיה הוענק למפתחי שימוש חדשני במיקרוסקופ הפלורסנטי

שלושת הזוכים הם הפרופסורים אריק בטזיג וויליאם מורנר מארה"ב, ופרופ' סטפן הל מגרמניה שפרצו דרך במעבר ממיקרוסקופיה לננוסקופיה

31תגובות

ועדת פרסי הנובל הכריזה היום (רביעי) על חתני פרס נובל לכימיה: הפרופסורים אריק בטזיג וויליאם מורנר מארה"ב, ופרופ' סטפן הל מגרמניה. הפרס הוענק להם על פיתוח שימוש חדשני במיקרוסקופ הפלורסנטי, שפרץ דרך במעבר ממיקרוסקופיה לננוסקופיה. 

בנימוקי הבחירה נכתב כי "במשך זמן רב המיקרוסקופיה האופטית היתה תחת הגבלה משמעותית: היא לא הצליח להגיע לרזולוציה טובה יותר ממחצית אורך הגל של האור. זוכי פרס נובל לכימיה הצליחו לעקוף בצורה מתוחכמת את אותה מגבלה על ידי שילוב של מולקולות פלורסנטיות.

"העבודה פורצת הדרך שלהם הביאה את המיקרוספקופיה האופטית למימדי הננו-חלקיקים, מה שנודע כיום כ'ננוסקופיה'. בעזרתה מדענים יכולים לדמות מסלולים של מולקולות בודדות בתוך תאים חיים. הם יכולים לראות כיצד מולקולות יוצרות סינפסות בין תאי עצב במוח, לעקוב אחר חלבונים המעורבים במחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון ולעקוב אחר חלבונים בודדים בתהליך ההתחלקות של ביציות מופרות בדרך להפוך לעובר", הוסבר. 

אי־פי

בעבר לא היה מובן מאליו שמדענים יוכלו אי פעם לחקור את תאי החיים ברמת המולקולות הזעירות ביותר. בשנת 1873 קבע הפיסיקאי הגרמני ארנסט אבה כי מיקרוסקופיית האור המסורתית היא מוגבלת ועולם לא תוכל להגיע לרזולוציה טובה יותר מ-0.2 מיקרומטר. בטזיג, הל ומורנר זכו בפרס כיוון שהצליחו עקוף מגבלה זו ולאפשר הצצה לתוך עולם הננו, שבו עצמים בקנה מידה של מיליארדית המטר. 

"חשיבות הפיתוח של זוכי הפרס היא עצומה. הם התגברו על בעיה שהטרידה כימאים וביולוגים מאז המאה שעברה – בעיית גבול ההפרדה של מיקרוסקופ האור", אומר פרופ' יואב הניס, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל-אביב. "הם הצליחו לחצות את גבול ההפרדה וזה הישג בעל חשיבות רבה בעיקר בכימיה, בביולוגיה ומכאן גם ברפואה".

זוכי הפרס הצליחו להתגבר על בעיית הרזולוציה, או כושר ההפרדה באמצעות שתי שיטות נפרדות. שיטה אחת פותחה בשנת 2000 על ידי פרופ' סטפן הל ,ממכון מקס פלאנק לכימיה ביופיסית בהיידלברג שבגרמניה. השיטה בשם STED (stimulated emission depletion) מבוססת על שימוש בשתי קרני לייזר דקות, כאשר קרן אחת מעוררת מולקולות פלורסנטיות לזהור ואילו השנייה מאפשרת לראות את המולקולות ברזולוציה גבוהה יותר.

החוקרים בטזיג ומורנר תקפו את הבעיה מכיוון אחר והניחו את היסודות לשיטה נוספת שכללה מיקרוסקופיה של מולקולה בודדת. "השיטה שלהם מבוססת על סריקה של מולקולות בודדות בכל פעם. הקרן מאירה בכל פעם כמה מולקולות פלורסנטיות בודדות, מצלמת אותן ואז – למעשה היא כבויה ודלוקה לסירוגין. כאשר עושים זאת כמה פעמים על אותו אזור ומאירים בכל פעם מולקולות אחרות, מתקבל לבסוף רצף תמונות שכאשר מרכיבים אותן זו על גבי זו מקבלים את ההפרדה הנדרשת", מסביר הגיס. ב-2006 השתמש בטציג לראשונה בשיטה. "כיום שיטת הננו-סקופיה רווחת בעולם המדעי כולו ומספקת ידע חדש בעל תרומה גדול לאנושות מדי יום", נכתב בדברי הנימוק של ועדת הפרס. 

אתמול הוענק פרס נובל לפיזיקה למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה שאיפשרה ליצור נורות LED. הזוכים הם איסאמו אקסאקי, הירושי אמאנו ושוג'י נאקמורה מהאוניברסיטאות נגויה ביפן וקליפורניה בסנטה ברברה. בעקבות "המצאה של דיודות פולטות אור כחול, שאפשרה ליצור מקור אור בהיר וחסכון באנרגיה". 

שלשום קיבלו החוקרים מיי-בריט ואדוארד מוזר וג'ון או'קיף את פרס נובל לרפואה על כך שגילו את התאים המרכיבים את המערכות האנושיות להתמצאות במרחב. בנימוקים צוין שהם פתרו "בעיה שהעסיקה פילוסופים ומדענים מאות שנים". 

בשנים האחרונות זכו ארבעה חוקרים ישראלים וישראלים לשעבר בפרס נובל לכימיה. בשנה שעברה זכו בו פרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת לוס אנג'לס ופרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, חוקרים ישראלים שהיגרו לארצות הברית. בשנת 2011 זכה בפרס פרופ' דן שכטמן מהטכניון וב-2009 זכתה בו פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו