בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרס נובל בכימיה יוענק לשלושה חוקרים על פיתוח המכונות הזעירות בעולם

ז'אן פייר סוואג' מצרפת, ג'יימס סטודארט מארה"ב וברנארד פרינגה מהולנד זוכים בנובל עבור תכנון וייצור מכונות מולקולריות הקטנות פי אלף משערה אחת

11תגובות
חברי ועדת פרס הנובל בכימיה מכריזים על הזוכים
JONATHAN NACKSTRAND/אי־אף־

החוקרים ז'אן פייר סוואג' מצרפת, ג'יימס פרייזר סטודארט מארה"ב וברנארד פרינגה מהולנד הם הזוכים בפרס נובל בכימיה לשנת 2016, כך הודיעה היום (רביעי) האקדמיה המלכותית השוודית. השלושה זכו בפרס על תכנון וייצור מכונות מולקולריות.

"פרס הנובל השנה בכימיה הוא על המכונות הקטנות בעולם," אמר גוראן האנסון, חבר ועדת הפרס. המכונות המולקולריות שהגו חתני הפרס קטנות פי אלף מעובייה של שערה אחת.

השלושה "פיתחו מולקולות שניתן לשלוט בתנועתן, המסוגלות לבצע פעולה כאשר מוסיפים להן אנרגיה", ציינה ועדת הפרס, והוסיפה כי מכונות מולקולריות "ככל הנראה ישמשו בפיתוח של חומרים חדשים, חיישנים ומערכות לאחסון אנרגיה".

סוואג', 71, הוא פרופסור אמיריטוס באוניברסיטת שטרסבורג ומנהל המחקר לשעבר במרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת. סטודארט, 74, נולד באדינבורו שבסקוטלנד וכיום הוא פרופסור לכימיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאוונסטון, אילינוי. פרינגה, 65, הוא פרופסור לכימיה אורגנית באוניברסיטת כרוניגן שבהולנד. שלושת חתני הנובל יחלקו בפרס בשווי 8 מיליון קרונות שוודיות (930,000$).

תמונותיהם של ז'אן פייר סוואג' מצרפת, ג'יימס פרייזר סטודארט מארה"ב וברנארד פרינגה מהולנד
JONATHAN NACKSTRAND/אי־אף־

לפי ועדת הפרס, סוואג' פרץ את הדרך בשנת 1983 כאשר הצליח לחבר שתי מולקולות טבעתיות ליצירת שרשרת. סטודארט עשה את הצעד השני בשנת 1991 כשהשחיל מולקולה טבעתית על ציר מולקולרי, בעוד שפרינגה היה הראשון לפתח מנוע מולקולרי בשנת 1999, והצליח לגרום ללהב מולקולרי להסתובב בכיוון מוגדר.

"המנוע המולקולרי נמצא היום באותו שלב שבו היה המנוע החשמלי בשנות ה-30 של המאה ה-19, כשמדענים הציגו כל מיני ארכובות וגלגלים מסתובבים, לא מודעים לכך שהם יובילו לרכבות חשמליות, מכונות כביסה, מאווררים ומערבלי מזון", הוסיפה הוועדה.

"זה די לא צפוי, למרות שזה כבר בקלפים 25 שנה, אני חושב", סטודארט אמר בשיחת טלפון, תוך שהוא צופה בשידור החי של הכרזת הפרס מביתו ליד שיקגו. "כשזה קורה, נעתקת לך הנשימה". פרינגה אמר על תגובתו ששמע על זכייתו בפרס: "מה שאמרתי כאשר קיבלתי את ההודעה היא שאני לא יודע מה לומר".

איור של מנוע מולקולרי
האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
איור של "מכונית" מולקולרית
האקדמיה המלכותית השוודית למדעים

"ישנן אין סוף של אפשרויות," פרינגה אמר מאוחר יותר לכתבים, כשהתבקש לחזות יישומים עתידיים של עבודתו. "תחשבו על מיקרו-רובוט זעיר שרופא יכול בעתיד להזריק לדם שהולך לחפש אחרי תא סרטני או מספק תרופה, למשל."

ההכרזה על הנובל בכימיה היא השלישית והאחרונה השנה מבין ההכרזות על הפרסים המוענקים בתחומי המדעים. מוקדם יותר השבוע הוכרז הזוכה בנובל ברפואה ובפיזיקה. הודעה על הזוכה בפרס נובל לשלום צפויה ביום שישי. פרסי הנובל יוענקו בטקסים שיערכו בשטוקהולם ואוסלו ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של מייסד הפרס, אלפרד נובל.

ביום שלישי הוכרזו הפיזיקאים התיאורטיקנים דיוויד תאולס, דאנקן הלדיין ומייקל קוסטרליץ כזוכים בפרס היוקרתי על מחקרם אודות מצבים לא שגרתיים של מה שמכונה "חומר מעובה". השלושה השתמשו במודלים מתמטיים מתקדמים כדי לחקור את התכונות "המוזרות" של חומר במצבים לא שגרתיים של כמו מוליכי־על ונוזלי־על. גילוייהם שינו את האופן שבו תכונות אלה מובנות בעולם המדעי ועשויים להיות להם יישומים משמעותיים בתחומים כמו מדעי החומר ואלקטרוניקה. שלושת המדענים הם בריטים במוצאם, אך מבצעים את מחקרם באוניברסיטאות אמריקאיות.

"התחכום של קוסטרליץ, תאולס והלדיין היה שהם יכלו להוכיח כיצד מחלקה של חומרים ניתנת להבנה במונחי טופולוגיה מתמטיים פשוטים, כלומר — כיצד האטומים קשורים זה לזה: לסופגנייה ולספל יש את אותה טופולוגיה משום שבשניהם יש חור", אמר סם בראמוול, פיזיקאי מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון. הוא הוסיף כי פריצת הדרך שהמדענים הגיעו אליה הביאה להתקדמות אדירה בהבנה ובחישוב התכונות של מערכות חומרים רבות. "מדענים רבים חייבים חוב גדול לתובנות התיאורטיות שלהם".

ביום שני, הוועדה הודיעה על זכייתו של יושינורי אושומי מיפן בפרס נובל לרפואה על גילוייו אודות תהליכי מחזור בתא. אושומי, ביולוג של התא, השתמש בשמרים כדי לזהות את הגנים המרכזיים בתהליך, שליקויים בהם עלולים לגרום לסרטן ופרקינסון. לפי מומחים, מחקרו מסייע בהבנת התהליכים הביולוגיים שבבסיס המחלות וסולל את הדרך לגיבוש גישות חדשות לטיפול בהן.

תהליך המיחזור התאי מכונה "אוטופגיה". מקור השם בשתי מלים ביוונית שמשמען "אכילה עצמית", והוא מציין תהליך שבו פסולת תאית — מרכיבים תאיים פגומים או לא נחוצים — נלכדת בתוך שקים מקרומי תא המכונים אוטופאגוזומים ונאטמים בתוכם. התכולה האטומה מפורקת על ידי אברון תאי אחר המכונה ליזוזום, שבעבר סברו שהוא אך ורק פח האשפה של התא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו