בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כשאני במרכז אני לא מוותרת על כלום"

ב–180 מרכזי יום זקנים מוצאים חברה ותשומת לב, וגם דבר מה לעשות. אבל המפעילים חוששים שהשירות הייחודי הזה ייבלע ברפורמת הסיעוד

תגובות

באחד מקטעי הסטנדאפ שלו אומר ג'רי סיינפלד, שקרוב לוודאי שמסיבת יום ההולדת הראשונה שלך תדמה לזו האחרונה: בשתיהן צריך לעזור לך לכבות את הנרות, בשתיהן אתה זה שהכי פחות מתרגש, אתה בקושי מבין שיש מסיבה. יש עוד קווי דמיון בין הגיל הראשון לגיל השלישי, על חלקם אנחנו משתדלים לא לחשוב. אבל לא מזמן סיפרה לי אשה בהתרגשות על מרכז יום לזקנים שנפתח באזור מגוריה. זה כמו גנון, היא אמרה, "יש המון פעילויות ואפשר לבחור. לא לוחצים עלייך, את משתתפת במה שאת רוצה". היא בשנות ה–80 לחייה, מורה ואמנית, שאינה יודעת מה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו