ימים נוראים

בחגים אין מרכזי יום, והעול של הטיפול בזקנים נופל כולו על המשפחה. הזקנים מצדם חשים לעתים קרובות נטושים ולא רצויים

נורית וורגפט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית וורגפט

"ראש השנה יהיה כמעט יום ככל הימים אצלנו; גם שני ימי החג". כך אמר לי פרופ' יהושע גִתי. אשתו חולת אלצהיימר. בפעמים קודמות התראיין בעילום שם, מחשש שהיא תקרא באחד מרגעי הצלילות — באחרונה כבר אין כאלה. הוא לא לוקח חלק בהכנות לחגים, ואין התלבטויות מה לעשות. בעבר הלא רחוק, הוא אומר, "כשעוד היה אפשר, היינו נוסעים למשפחה, לחברים — פעם אפילו לבית מלון". בשנתיים האחרונות לא. "אם אתה מזמין חברים, זה קשה להם", הוא אומר. בנו, שגר בארצות הברית, מקפיד לבקר את הוריו, אבל בלי הנכדים. "קשה שיראו ככה את הסבתא — אני מבין את זה", אומר גתי. "אני מניח שיזמינו אותי פה ושם בימי החג ואני אלך, אם כי המצפון יעיק עלי".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ