בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איפה אתם בליל הסדר? בחדר מיון

התופעה מוכרת בבתי החולים: משפחות שרוצות להעביר את החג בלי הזקנים, שולחות אותם לחדר המיון ומנתקות מגע

37תגובות

באחת הפרסומות לחג נראים שני בני משפחה מתווכחים ביניהם מי יחזיר את הסבתא מליל הסדר, כשכל אחד מנסה להתחמק מהמטלה (מעל לראשה של הסבתא). יש כאלה שמצאו פתרון, המאפשר להם לחמוק מהמטרד כולו — מאשפזים את הזקנים.

בבתי החולים בארץ התופעה מוכרת: לפני החגים עולה שיעורם של הזקנים מקרב המגיעים לחדרי המיון במטרה להישאר בבית החולים. "בני המשפחה לא באים עם הזקנים לחדר המיון, כי לא נעים להם מולנו, אז שולחים את הזקן באמבולנס", אומרת האחות האחראית בחדר המיון בבית החולים שערי צדק בירושלים, נעמה בגריש. "כשאנחנו מנסים ליצור קשר עם המשפחה, פתאום אי אפשר להשיג אותם, או שלא עונים ואנחנו מאשפזים לפחות עד שנשמע מהמשפחה. הזקנים מתלוננים לפעמים שהילדים לא רוצים אותם, אבל לא על האשפוז".

אליהו הרשקוביץ

מנהל חדר המיון בבית החולים איכילוב בתל אביב, פרופ' פנחס הלפרן, אומר שלפעמים מתפתחים ויכוחים בחדר המיון. "אנשים אומרים, 'אין לכם לב' ו'אם יקרה לו משהו זה באחריותכם'. לפעמים פשוט קמים והולכים". במקרים כאלה, אומר הלפרן, "מאשפזים. אין לנו הרבה ברירות". לדבריו, התופעה מעולם לא נבדקה, בין היתר מפני שקשה לאסוף נתונים: "ההחלטה לאשפז או לא לאשפז נתונה לשיקול דעת וזה לא שחור־לבן. יש מכלול של גורמים שצריך להביא בחשבון, בין היתר, לאן אדם יוצא ואם יש מי שיטפל בו לאחר שישוחרר".

בדיקה בכמה בתי חולים, גם בפריפריה, העלתה שזו תופעה ידועה, גם אם לא דנים בה. לעתים נמשך האשפוז כמה שעות (עד סוף הסדר, נניח) ואז בני המשפחה יוצרים קשר או באים לשחרר את הזקן מחדר המיון, לפעמים הם חוזרים רק אחרי כמה ימים. כל עוד אין סימנים להזנחה או התעללות, לבתי החולים אין הרבה מה לעשות.

בגריש אומרת, שיש גם זקנים שמגיעים למיון מבתי אבות ולא מעט אנשים בודדים, שמאשפזים את עצמם. לדבריה, "זו תופעה שאנחנו רואים בכל סוף שבוע ולפעמים במזג אוויר קר במיוחד — אנשים שאין להם לאן ללכת ואולי חוששים להיות לבד בבית מגיעים למיון. איך יודעים? התלונות הן כאלה: 'אני חלש מאוד', 'כבר שבועיים כואב לי כל הגוף'. יש כאלה שבאים כמעט כל חג ואנחנו מכירים אותם. זה מעמיס על המיון, כי לרוב אלה אנשים שזקוקים להרבה מאוד עזרה, אבל אני רואה את זה כזכות שלנו, לעשות משהו אנושי מעבר למה שצריך. אנחנו משתדלים לתת מענה ויחס טוב".

בירושלים בלבד יש כעשרת אלפים זקנים המרותקים לבתיהם (כאלה שמסיבות שונות מתקשים או לא יכולים לצאת), ומתוכם כ–5,000 זקנים בודדים. הממונה על המחלקה לזקן באגף הרווחה בעיריית ירושלים, אביבה גולדברג, אומרת שלרבים מהם יש ילדים או בני משפחה אחרים, אך אלה עזבו את הארץ או את העיר. חלקם השתתפו בסדר ציבורי — נערכו כאלה בכמה מקומות בעיר — ולכמה מהם נמצא מקום בבתי אבות שקולטים זקנים בודדים בחגים, אך אלה פתרונות שיכולים לתת מענה רק לכמה עשרות. באחרונה, ביוזמת מועצת הגמלאים של העירייה, הוקם מוקד טלפוני מיוחד לזקנים בודדים המרותקים לבתיהם, שאחד מתפקידיו הוא לתאם בין העמותות והגורמים השונים הפועלים בהתנדבות. כך לפחות יהיה לזקנים הבודדים למי לפנות.

"יד שרה" מפעיל כבר כמה שנים מוקד חירום לזקנים בודדים המרותקים לביתם. במהלך החג, אומר דובר הארגון, דוד רוטנר, התקשרו זקנים שנפלו ונזקקו לטיפול או פינוי באמבולנס, וזקנה שסבלה מקשיי נשימה. לדבריו, מתקשרים גם אנשים ששואלים מה השעה, "מפני שהם קצת מבולבלים או שהם פשוט רוצים לשמוע קול של מישהו אחר". רוטנר הוסיף כי ביד שרה יודעים על אשפוז לקראת החג, אך מכירים גם את התופעה ההפוכה, של משפחות ששואלות ציוד רפואי מיוחד כדי שיוכלו לקחת הביתה את הקרובים הזקנים.

כל זה לא פותר את הבעיה של זקנים שמשפחותיהם מאשפזות אותם. פרופ' הלפרן אומר, שכמה מהמשפחות "מעוררות את חמלתי. אלה לא המשפחות שיכולות להרשות לעצמן, אלה אנשים שאין להם אמצעים. הם תשושים מהטיפול בהורים ואולי רוצים פעם אחת לנסוע לחו"ל, להתאוורר. לא מופרך לחשוב שאם תהיה מערכת סיעוד כוללת, ניתן יהיה להקצות מיטות במחיר מסובסד גם למטרות כאלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו