בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זקנה במסדרון

מיהו ניצול

רוב ניצולי השואה כיום הם בני 80 ויותר, אבל המאבק של חלק מהם להכרה עדיין לא תם. היום תידון עתירה של ניצולים ממזרח אירופה בעניין

3תגובות

מרבים לדבר על כך שניצולי השואה הולכים ומתמעטים: המלחמה ההיא נגמרה לפני 70 שנה, וגם מי שעברו אותה כילדים או פעוטות, הם היום בני 80 ויותר. נהוג לחשוב שהניצולים פגיעים יותר ומתים בגיל צעיר יותר, אבל לפי כמה מחקרים, לעתים ההיפך הוא הנכון: תוחלת החיים של הניצולים עשויה להיות גבוהה משל בני גילם שלא עברו את השואה. המחקר האחרון, שפורסם לפני שנתיים, התבסס על נתוני תמותה של קבוצות גדולות של ניצולים, שהושוו לבני גילם שנולדו באותן מדינות, ולא עברו את השואה.

חוקר הזיקנה פרופ' דב שמוטקין, אמר שיש בכך היגיון, שכן רבים מאלה ששרדו בשואה היו מלכתחילה בעלי כוחות פיזיים ונפשיים, והם שורדים גם כיום עד גיל מבוגר מאוד. הניצולים שהיו פגיעים יותר נפטרו, ואינם מיוצגים במחקרים העדכניים האלה. הפלא האמיתי, לדבריו, הוא שרוב הניצולים השתקמו ובנו חיים, וחלקם אף הגיעו להישגים ולעמדות השפעה. "הם הראו עמידוּת כללית גבוהה עם פגיעוּיות ספציפיות", הוא אומר, "אך עם הגיל העמידות נחלשת וטראומות העבר עלולות לצוף".

שמוטקין, ראש מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה באוניברסיטת תל אביב, סבור שהמחקר על ניצולי שואה לקה בבעיות רבות, בין היתר מפני שנעשה באופן שיטתי יותר רק בשלב מאוחר יחסית, וגם מפני שבקבוצות הביקורת נכללו אנשים שאולי לא עברו את השואה, אך איבדו בה את משפחתם, או שחיו בתנאי מצוקה קשים, כמו בריחה מתמדת מן הכיבוש הנאצי. למעשה, הוא אומר, "זה לא פשוט בכלל להגדיר מיהו ניצול שואה".

זוהי בעיה חדשה — בעבר כל מי שעלה ממדינות אירופה שהיו תחת שליטת הרייך, נחשב אוטומטית לניצול, ולא שאלו איפה היה ומה עשה. מאז הכללים השתנו, יותר מפעם אחת. באחרונה הם השתנו כשמשרד האוצר הסכים להכיר בניצולים מצפון אפריקה, וכאשר סירב (שוב) להכיר אוטומטית בכאלה שעלו אחרי 1953.

אמיל סלמן

כבר כמה שנים שארגון "כן לזקן" נאבק בהפרדה על פי שנת עלייה. לפני כמעט שנתיים, דווקא לאחר תיקון לחוק של שר האוצר אז יאיר לפיד, הם חברו להתאחדות עולי רומניה ועתרו לבג"ץ. התיקון של לפיד הכניס למעגל הזכאים כ–20 אלף ניצולים שעלו אחרי 53', אך שהו בשנות המלחמה בגטאות או במחנות ריכוז מוכרים. עורכת הדין שמייצגת אותם, יפעת סולל, טענה שהתיקון הותיר בחוץ את אלה שלא שהו בגטאות או במחנות, אך אולצו לעבוד בעבודות כפייה והיו נתונים להתעמרות. ההסבר של המדינה לבג"ץ היה, כי "בנוגע לטענות לעבודות כפייה שנעשו מחוץ למחנות, קשה ביותר לקבוע אם פלוני אכן אולץ לעבוד בכפייה... לפני עשרות רבות של שנים". כלומר, קשה להגדיר מיהו ניצול שואה.

היום תידון העתירה, דיון שנדחה כמה פעמים כדי לאפשר למדינה להצטייד בנתונים מהימנים. יו"ר התאחדות עולי רומניה, זאב שוורץ, אמר שארגונו אוסף גם הוא נתונים, והוא מקווה להגיע לכל הניצולים. עורך הדין המלווה את ההתאחדות, חיים ינאי, אמר שהזמן לא פועל לטובתם: "אני עצמי הייתי בכמה הלוויות מאז שהוגשה העתירה. אנשים חיכו להחלטה של בית המשפט ומתו בחוסר כל ובלי לדעת אם יכירו בהם. הם עברו את אותם הדברים שעברו אלה שבאו עד 53'. יש כאלה שהיו ילדים וההחלטה לא היתה בידיהם, ואחר כך נסגרו הגבולות. יש ביניהם כאלה שבאו בגיל לא צעיר והם מתקיימים מקצבת הביטוח הלאומי וסובלים מחסור".

ביום שישי ייערך בבריכת השחייה של הטכניון בחיפה משחה שמטרתו גיוס תרומות לניצולי שואה עניים. היוזמה היא של קבוצת שחייה של חוקרים ובוגרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה. אחד המארגנים, ד"ר יובל פלגי, ראש המרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטת חיפה, אמר ש"חשוב להבין שניצולי השואה הם כעין סמל לאומי, ופגיעה בהם היא פגיעה בכולנו. במיוחד בזיקנה הם זקוקים לעזרה נוספת, ולא עולה על הדעת שלא יקבלו אותה".

אברהם בודנר, בן 90, ישתתף בטקס לאחר המשחה. "ביקשו שאייצג את הניצולים", הוא אמר, והוסיף שבדעתו לדבר על מה שעבר על יהודי מערב אירופה, בין היתר בארץ הולדתו, בלגיה, מפני ש"מעט מאוד מדברים על זה". בודנר אינו רואה עצמו ניצול שואה לפי ההגדרה הקלאסית, אבל הוא נמלט עם משפחתו יותר מפעם אחת, הופרד מהוריו ופחות או יותר הוסתר במוסד לילדים עזובים. מה דעתו על כך שכ–45 אלף ניצולים חיים מתחת לקו העוני? "אני אישית לא שייך לזה", הוא אמר, "עליתי ארצה, השתקמתי, אף פעם לא הייתי צריך עזרה. אבל זה שיש כאלה שצריכים ולא מקבלים — זו חרפה".

nurit.wurgaft@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו