האם יש טעם באבחון מוקדם של אלצהיימר?

לפני כשלושה שבועות נפתחה במרכז יום לחולי דמנציה בכלל ואלצהיימר בפרט, תערוכת צילומים מיוחדת במינה: העבודות כולן היו של באי המרכז, המופעל על ידי עמותת שילה בחיפה. היה זה שיאה של סדנת פוטותרפיה (ריפוי בצילום), בהשתתפות החולים ובני משפחותיהם. למעשה, איש מהמשתתפים אינו נוקב בשם המפורש של התסמונת שממנה הוא סובל. לדברי מנהלת המקום, סמדר שיבולת, מטרות המרכז מוצגות על דרך החיוב: לחדד את הזיכרון, לשפר את הכישורים הקוגניטיביים.

מחלות הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי הן אולי המפחידות ביותר בזיקנה. הן לא מאוד נפוצות, אבל גם לא נדירות: לפי נתוני מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל שבאוניברסיטה העברית, כ–150 אלף בני אדם חולים בהן. אחרי גיל 60 ילקו בדמנציה 15% מהגברים ו–20% מהנשים; בקרב בני 85 ויותר שכיחות המחלה היא 30%. החדשות הטובות הן, ש–50% לוקים במחלה בצורה קלה, רבע בצורה בינונית ורבע בצורה קשה. בין גורמי הסיכון לפתח את המחלה כל החשודים הרגילים: נטייה תורשתית, עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה.

א', שחצה את ה–80, התקשר למרפאת זיכרון במקום מגוריו, והתעניין בבדיקה לגילוי מוקדם. לדבריו, "הערימו קשיים ולא רצו לתת תור בלי הפניה מקופת חולים, אפילו לא באופן פרטי". האם יש לו חשש מבוסס? "לא, אבל אני יודע שזאת אפשרות ואני רוצה להיות מוכן".

במשרד הבריאות אין המלצה לבדיקות לגילוי מוקדם, והדעות באשר לתועלתה חלוקות. פרופ' ארתור לייבוביץ', גריאטר בכיר בקופת חולים מאוחדת, אומר שיש לעשות "אבחון בזמן, לא אבחון מוקדם". גם אם התגלתה ירידה מסוימת בזיכרון, זה לא בהכרח מצביע על מחלה, הוא אומר, "זה מה שקובע את המדיניות הציבורית, אך זה לא מונע מאנשים שפוחדים מאלצהיימר לעבור בדיקות זיכרון". הבעיה שהוא רואה באבחון מוקדם היא, ש"ממילא אין תרופה, והידיעה עלולה לגרום לדיכאון שיחמיר את המצב. בנוסף, אות קין של חולה אלצהיימר עלול להרחיק אנשים ולפתוח פתח לניצול והתעמרות".

• כשסנדי בם אובחנה כחולת אלצהיימר היא החליטה לקחת שליטה על חייה ומותה. תיעוד נדיר
• מחקר: סלאפסטיק ובדיחות גסות עשויים להיות סימן מקדים לדמנציה
• השערה חדשה על הגורם לאלצהיימר: תוצר של מאבק המוח בזיהום

בקופת חולים לאומית לא ממליצים על אבחון מוקדם (לפי מדיניות משרד הבריאות), אך בימים אלה, כך נמסר, נערכים בקופה לפרויקט לאבחון מחלות כאלה בקרב חולי סוכרת לא מאוזנים, כדי לבדוק איך משפיעה הפגיעה ביכולת הקוגניטיבית ולהפעיל תוכניות התערבות בהתאם.

בקופת חולים כללית הנוהל הוא שרופא משפחה אשר הבחין בסימנים להידרדרות מפנה לנוירולוג.

הנוירולוג פרופ' עמוס קורצ'ין מאוניברסיטת תל אביב אומר, כי "גם אם עושים MRI ורואים מעט ניוון, זה לא מגדיר את הסיכוי של אותו אדם לפתח מחלה". קורצ'ין, יו"ר עמותת אלצהיימר בישראל (עמדא), מוסיף כי "טווח הטעות בבדיקות הללו גדול — 30% לפי מחקר שנעשה בארה"ב".

סדנת הפוטותרפיה "נשארים בתמונה" היא אחת ממגוון יוזמות של עמותת עמדא, המסייעת לחולים ולבני משפחותיהם. מנכ"ל העמותה, גרי רוט, מצדד באבחון מוקדם ככל האפשר: "אם אתה אדם רציונלי, זה נותן זמן לארגן את העניינים. אני לא יודע מה אני אעשה במצב כזה, אבל יש כאלה שאומרים שהם לא רוצים להגיע לשלב הסופי, לא רוצים להתבזות, ומוכנים לנסוע לשווייץ למשל". הוא מזכיר, כי במתווה שהוצע לפני שלוש שנים לתוכנית לאומית להתמודדות עם אלצהיימר ומחלות דומות, הודגש הצורך ב"אבחון מוקדם ככל הניתן".

הצלמת טל מור, תרפיסטית בצילום שבנתה את הסדנה, משתמשת בתמונות כדי לעורר זיכרונות. לדברי אשה שהשתתפה בסדנה עם בעלה, זה עובד. על המחלה, היא אומרת, "אנחנו לא מדברים, כי אין לזה ערך. אבל העובדה שהוא אובחן בשלב מוקדם יחסית, מאפשרת לעשות את מה שידוע שמעכב את התהליך, כמו פעילות גופנית אינטנסיבית ופעילויות קוגניטיביות כמו הסדנה לצילום, שהיתה מעל ומעבר".

nurit.wurgaft@haaretz.co.il