ימים נוראים

בחגים אין מרכזי יום, והעול של הטיפול בזקנים נופל כולו על המשפחה. הזקנים מצדם חשים לעתים קרובות נטושים ולא רצויים

וורגפט נורית
נורית וורגפט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
וורגפט נורית
נורית וורגפט

"ראש השנה יהיה כמעט יום ככל הימים אצלנו; גם שני ימי החג". כך אמר לי פרופ' יהושע גִתי. אשתו חולת אלצהיימר. בפעמים קודמות התראיין בעילום שם, מחשש שהיא תקרא באחד מרגעי הצלילות — באחרונה כבר אין כאלה. הוא לא לוקח חלק בהכנות לחגים, ואין התלבטויות מה לעשות. בעבר הלא רחוק, הוא אומר, "כשעוד היה אפשר, היינו נוסעים למשפחה, לחברים — פעם אפילו לבית מלון". בשנתיים האחרונות לא. "אם אתה מזמין חברים, זה קשה להם", הוא אומר. בנו, שגר בארצות הברית, מקפיד לבקר את הוריו, אבל בלי הנכדים. "קשה שיראו ככה את הסבתא — אני מבין את זה", אומר גתי. "אני מניח שיזמינו אותי פה ושם בימי החג ואני אלך, אם כי המצפון יעיק עלי".

כתבות מומלצות

ריביירה רומאניולה. הריביירה של מחוז אמיליה רומאניה

לנפוש כמו איטלקים: חופשה באמיליה רומאניה

The SS Exodus in 1947.

מקזבלנקה לישראל על סיפון האקסודוס

קנדי כורע ברך מול בית המשפט העליון בוושינגטון, באפריל

העליון בארה"ב: עובדים בבתי ספר רשאים להתפלל במקום עבודתם

אדולף אייכמן. "פנינים" מתועבים

חשבתי שכבר שמעתי הכל. ההקלטות של אייכמן טלטלו אותי

הפגנת מחאה נגד פסיקת העליון, מול בית הנבחרים של יוטה

למה מתכוון בית המשפט העליון בארה"ב כשהוא מדבר על "ניטרליות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ