בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לוועדות ההומניטריות יש זמן משלהן

תינוקת שנדקרה חיה כאן בלי מעמד, ובחור חולה נפש עומד לפני גירוש. אבל הוועדות ההומניטריות של משרד הפנים לא ממהרות

תגובות

יש מקומות במדינת ישראל שיש להם "אזור זמן" משלהם. מקומות בהם מתנהלים אנשים ללא לוחות זמנים, נטולי שעונים, ואולי גם נטולי מצפון, שכן להתנהלות הזאת שלהם יש השלכות על מי ששעוני חייהם מורים על זמן קצוב. אחד המקומות האלה הוא ועדות הערר של משרד הפנים, וועדות בינמשרדיות בעלות תפקיד דומה — ועדות הומניטריות. לעתים נדמה שהשם ועדת ערר הוא לא יותר מאשר כיסוי למשיכת זמן, כפי שמוכיחים שני הסיפורים הבאים. במרכזו של הראשון תינוקת בת שנה וחצי שבינואר 2014 הותקפה באכזריות על ידי מרדכי מיכאל זרצקי, שדקר אותה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו