קודם כל משוררת

השירה היא מקור הנחמה היחיד של ליבי, אבל גם היא לא יכולה להחליף את המדינה, שנראה כי ויתרה עליה ועל אמה החולה

אורלי וילנאי
אורלי וילנאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

קודם כל — לפני הסבל והכאבים שמלווים את חייה — היא משוררת. הכתיבה היא מקור הנחמה היחיד בחייה, מפלט־לרגעים מהמציאות הקשה.

עוד כשהיתה פעוטה, היא מספרת, נהגה אמה לרוץ אחריה עם פנקס קטן ולרשום כל הברקה שיצאה מפיה. המלים שכישרונה מצרף זו לזו מעניקות לה כוח — אבל גם הכוח הזה מוגבל כשהוא נתקל במציאות חייה: כלואה בביתה, בקושי מסוגלת לקום מהמיטה, ומטפלת לבדה באמה החולה בדירתן בעיירה קטנה בדרום, שבה, כך לפחות היא מרגישה, לאיש לא אכפת מקיומן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ