ילדים החוצה

פעם אחר פעם דוחה המדינה את הקריאות ליחס הומניטרי מתחשב בילדים יתומים זרים, שמטופלים כאן על ידי קרובי משפחה רחומים

אורלי וילנאי
אורלי וילנאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

לפני שבועיים פורסם כאן סיפור מאבקם של אח ואחות מאוקראינה, יתומים מאם, אשר אביהם ניתק כל קשר עמם. הם הועברו למשמורת לסבתם שם, אולם זו אינה מסוגלת לגדלם, ואילו בישראל יש להם דודה ודוד המבקשים לאמצם כחוק. כבר שנתיים שהם גדלים אצל הדודים במושב, אך הרשויות מסרבות לאשר אימוץ. הבאנו כאן את דבריה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה, רבקה מקייס, שהביעה את תמיהתה על סירוב המדינה, ואף קבעה שמדובר בסוגיה אנושית ראשונה במעלה ושבית המשפט לא ייתן ידו לפרדוקס שנוצר. לרגע האמנו שהדברים לא ייפלו על אוזניים ערלות, וכי סוף סוף ייעשה החסד עם ילדה בת 7 ועם אחיה הבוגר. ואולם, השבוע נחת מכתב התגובה של פרקליטות מחוז תל אביב להחלטת השופטת, ומעך את התקווה. בלא פחות מ–17 עמודים של אטימות מנסחת עו"ד רביד אבוקרט מטעם פרקליטות מחוז תל אביב את משנת המדינה, לפיה בית המשפט שגה בקביעתו, שמדובר "בסוגיה אנושית ראשונה במעלה". בפועל הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לדחות את בקשת האימוץ על הסף, תוך התעקשות על הטענה, שהילדים בעצם ביקשו "לקנות לעצמם מעמד בישראל, ואין כאן עילת אימוץ אמיתית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ