בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני לא רוצה לשבש לילדים את החיים. אני עושה הכל כדי להביא אוכל הביתה"

בכל פעם שמיכל ובעלה הצליחו לשפר מעט את מצבם, קרה משהו שהחזיר את הגלגל לאחור. ככה זה כשעובדים ללא תנאים סוציאליים

תגובות

לפעמים נדמה, שיש אנשים שאינם מצליחים לברוח מהענן הקודר שרודף אותם — לא משנה כמה מאמץ ישקיעו. כמו מיכל (שם בדוי) ומשפחתה. איכשהו הם נופלים שוב ושוב לאותו בור, ובכל פעם שהם מצליחים להרים את הראש, משהו שוב דוחף אותם למטה. את מיכל, בעלה וילדיה אנחנו מכירים כבר שבע שנים, שבע שנים רעות. ובדיוק כשנדמה היה שהנה הגיעו השנים הטובות — שב הבור הארור ונפער. הוותיקים מבין קוראי מדור זה זוכרים אולי את סיפורה של המשפחה מעכו, מקצתם אף ניסו לסייע. כשפגשנו בהם לפני שבע שנים הם חיו מקצבת הבטחת הכנסה בסך 2,900...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו