גברים דורשים שוויון

זרגרי ולוי שירתו כלוחמים ומפקדים בהנדסה קרבית ובגולני, אבל כשהשתחררו ורצו לעבוד כמאבטחים, נדחו בשל רישום פלילי בנעוריהם

אורלי וילנאי
אורלי וילנאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

אם סיפור האפליה הבא היה נוגע לנשים, ודאי היה קם קול זעקה צלול (וצודק). אלא שלאפליית גברים אין לובי, ולכן הסיכוי שמישהו ירים את הכפפה וישנה את המציאות הזאת קלוש ביותר.

מתברר, שלמרות שהכאב ודאי זהה, החוק מבדיל במובהק בין אלמן לאלמנה, לפחות בכל הקשור לקצבת שאירים.

מוטי קיאני ורעייתו, מרים, תושבי חולון, חיו בשוויון מלא. שניהם עבדו קשה לפרנסתם, שניהם חלקו את מטלות הבית והחיים. לפני חודש וחצי נפטרה מרים ממחלה קשה, והיא בת 69. במשך 35 שנה עבדה במס הכנסה, כל השנים שילמה דמי ביטוח לאומי, ובשנתיים האחרונות הספיקה לקבל קצבת זיקנה בסך 2,850 שקל בחודש. גם מוטי גמלאי, ומשנפטרה אשתו הגיש תביעה לביטוח הלאומי לקצבת שאירים. התשובה שקיבל הממה אותו: הוא אינו זכאי לקבל את הקצבה, משום שהכנסותיו עולות על 5,640 שקל בחודש (בחישוב נכללה גם קצבת הזיקנה שלו, בסך 2,200 שקל). כלומר, כל אלמן שהפנסיה שלו מעבודה היא בסביבות 3,500 שקל אינו זכאי לקצבת שאירים. קיאני ניסה לערער, אבל סורב בשנית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ