עופרה מחכה ללחיצה אחת על המקלדת

מצד אחד רודפת אותה משפחת בעלה המוסלמית, מצד שני מנדים אותה היהודים, ועל כולם מנצחת האכזריות של משרד הפנים

אורלי וילנאי
אורלי וילנאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

כל שהיא מבקשת הוא לחיצה על מקש במקלדת. כזאת שתשנה ברשומות את הסטטוס שלה ותהווה אתחול־מחדש של חייה וחיי ילדיה. לא עוד לברוח, לפחד, או להרגיש לא שייכת.

היא מפחדת מחשיפה אז נקרא לה עופרה. מדובר באשה מרשימה ואינטליגנטית, וכשהיא מתחילה לגולל את סיפור חייה אי אפשר שלא להתפעל מהכוחות שהיא מצליחה לגייס.

כשהיתה בת 17 היא גרה על ספסל ברחוב. זה היה המקום הכי בטוח שהצליחה למצוא אחרי שנמלטה מאב שהפעיל אלימות קשה ומאם שהתעלמה. לאורך שנות ילדותה אביה נכנס ויצא מהכלא, אמה לא תיפקדה והיא ואחיה נכנסו ויצאו ממוסדות. הספסל נהפך למקום היחיד שבו היא יכלה להיות בלי שאיש יציק לה. כאשר בעלי המסעדה שבה עבדה שמעו שהיא ישנה בפארק הסמוך, הם הרשו לה לישון במטבח אחרי סיום המשמרת והניקיונות. את מיטתה הציעה בין הסירים. זה היה מבחינתה שדרוג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ