בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין שוויון בשכול: שירות לאומי שווה פחות

הילי דורון האמינה בשוויון בנטל והתגייסה לשירות לאומי, אבל במותה גילתה משפחתה שהיא לא זכאית לסיוע מהמדינה."שום גורם רשמי לא יצר אתנו קשר"

5תגובות

שישים וארבע משפחות ישראליות הצטרפו בחודש האחרון למשפחה שאין איש בעולם שרוצה להיות חלק ממנה — משפחת השכול. אצל לא מעט מהן שמענו השבוע, לצד העצב העמוק, הפתעה, מלווה בהוקרת תודה, לנוכח כמות המבקרים שבאו לתמוך, וגם מלים חמות לאופן שבו מחלקות הנפגעים של צה"ל מסייעות ברגעים הקשים.

ההיסטוריה שלנו הולידה, למרבה הצער, מיומנויות משוכללות בליווי משפחות שכולות. בני המשפחות מספרים איך אנשי קצין העיר לא עוזבים אותם לרגע, איך נרקמת מערכת יחסים אישית דווקא עם מי שהביאו את הבשורה מרה, וכמה מקל עליהם הנוהל שלפיו הצבא הוא שדואג לכל סידורי ההלוויה, למצבה, לאזכרות, לטיפול נפשי, וכמובן — לקצבה החודשית. אלא שמתברר שלא כולם זכאים לטיפול החם הזה. עד לא מזמן אחת הסוגיות הבוערות ביותר בישראל היתה השוויון בנטל. נטען, שהשוויון הזה מחייב תרומה למדינה, אם לא בשירות בצבא, אז בשירות לאומי. והנה מתברר, שמי שמתגייס על מנת לממש את השוויון הזה ולהשתתף בנטל — אינו זוכה ליחס שוויוני מצד רשויות המדינה.

הילי דורון לא הסכימה עם החלטת צה"ל שלא לגייסה בגלל פרופיל רפואי. היא השתלבה בשירות לאומי פעיל בעיר יקנעם, ולא הסתפקה בטיפול בילדים באמצעות אמנות, השירות שאותו נשלחה לעשות — אלא נמנתה עם מייסדי "שוקנעם", מיזם של שוק איכרים ויוצרים ביוקנעם, וגם סייעה לעולים חדשים. פעם בשבועיים נהגה לבוא לחופשה לביתה בהרצליה. בשאר הזמן חייתה ביקנעם ועבדה בקהילה. כך במשך שנתיים, עד היום הנורא ההוא.

תומר אפלבאום

זה קרה בטיול לקראת השחרור, ב–2.8.2012. הטיול, לנחל הזוויתן, נערך מטעם השירות הלאומי וביוזמתו. ביום השני, כשהמעלות הגיעו ל–40, הילי נפגעה ממכת חום ונפטרה בשטח. עד היום איש אינו יודע אם מדובר ברשלנות. החקירה טרם הסתיימה, זה מה שאומרים לבני המשפחה, אבל גם זה חלק בלתי נפרד מהבעיה, זו שגורמת לכך שחללי השירות הלאומי לא מוכרים כחללי צה"ל ואינם זכאים לדבר. המשפחות שלהם לא מקבלות לא את הליווי החם והצמוד, לא את הזכויות ולא קצבה. כלום.

"שום גורם צבאי או רשמי לא יצר אתנו קשר כלשהו", מספרים הוריה של הילי, רנן ונירית דורון. "אנחנו מטפלים לבד בכל: ממעקב אחר תיק החקירה, דרך טיפולים לבני המשפחה שנותרו ועד לפעולות הנצחה". לדבריהם ניסו לבדוק את פשר האפליה בין חיילת שנותנת שנתיים למדינה לבת שירות לאומי שנותנת גם היא שנתיים למדינה, אבל נתקלו בקיר אטום. "כאב האובדן", הם אומרים, "שואב מאתנו אנרגיות, ולא מותיר הרבה כוח למאבקים בטחנות הצדק".

באופן תמוה נמצא "השירות האזרחי לאומי" תחת סמכות משרד המדע דווקא. לא משרד הביטחון אחראי, אפילו לא משרד הרווחה, שהיה אחראי בעבר, ושתנאי השירות מפורטים בתקנות הביטוח הלאומי הכפוף לו, או משרד ראש הממשלה, שאליו הועברו הסמכויות כשהורחב חוק השירות הלאומי. רשות השירות הלאומי הועברה למשרד המדע באחד ההסכמים הקואליציוניים, ושם היא נמצאת כבר שש שנים, כאשר שבע עמותות שונות מנהלות את השירות בפועל והשר הממונה הוא השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך. למעשה, לא נקבע סופית מי אחראי עליו.

במהלך השירות הלאומי מקבלים המתנדבים תנאים כמעט זהים לאלה של החיילים, כמו תשלום חודשי, נסיעות חינם, אפילו מענק שחרור. רק במוות יש אפליה, וכדברי אביה של הילי, גם בקבורה. "הילי נקברה בגבעת השלושה בחלקת קבר שקנינו בכסף רב, התרומה שהיא התעקשה להעניק למדינה לא זוכה להכרה אחרי מותה, והיא נבדלת מהיתר". המאבק להכרה בחללי השירות הלאומי מזכיר מעט את המאבק שניהלו נפגעי פעולות האיבה עד להכרה בהם והעברת הטיפול בהם למשרד הביטחון. "במקרה של שירות לאומי מדובר באנשים שלא היו חייבים לתת, אבל נתנו כמו כל חייל וחיילת ולא זכאים לכלום", אומר רנן דורון. כדאי לציין, כי בשלוש שנים האחרונות אירעו ארבעה מקרי מוות של מתנדבי השירות הלאומי. כלומר, השוואת התנאים לא היתה מחייבת הקצאת תקציבי ענק. ובכל זאת, אף אחת מהמשפחות לא קיבלה דבר.

לפני ארבעה ימים התגייס אחיה הצעיר של הילי ז"ל לשירות קרבי. "הוא אפילו לא מוכר כמשפחה שכולה", אומר רנן, "למשל, לא ניתנה לנו הזכות לאשר או לא לאשר את גיוסו ליחידה קרבית. אני מניח שהיינו מאשרים, אבל אפילו לא שואלים אותנו". 
בתגובה לדברים אומר שר שלום ג'רבי, מנכ"ל הרשות לשירות לאומי אזרחי, כי הרשות פועלת רבות כדי לפתור את הבעיה, "החל מספטמבר 2013 מבוטחים מתנדבי השירות הלאומי אזרחי בביטוח חיים, מה שלא היה במשך 40 שנה. אני מקווה שיחד עם השר הממונה, אורי אורבך, נצליח לשנות גם פרמטרים נוספים, כך שמשפחות המתנדבים יקבלו במקרה של פגיעה את אותן זכויות כמו חיילי צה"ל".

orlyv10@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו