פתאום התברר לשושנה שאין לה פנסיה

זה שלושה חודשים שאנחנו מפעילים בשיתוף עם עיריית בת ים את פרויקט "קו הידידות עד הבית" — שירות לטיפול בבעיות ביורוקרטיות ומיצוי זכויות. הרעיון הבסיסי הוא להגיע לביתם של מי שלא יכולים או יודעים איך ולמי לפנות באמצעים הטכנולוגיים הקיימים.

כששושנה, תושבת העיר, פגשה את המתנדבים שלנו, היא כבר היתה בייאוש מוחלט. 11 שנים היא עובדת סיעוד בחברה קבלנית שעובדת עם הביטוח הלאומי. 11 שנים שהיא משכנעת את עצמה שגם אם השכר זעום, העבודה קשה והיחס משפיל, לפחות כשתצא לפנסיה, וזה יקרה בעוד זמן לא רב, תקבל דמי פנסיה, שמהם, יחד עם קצבת הזיקנה, תוכל איכשהו להתקיים. אולם שיחת טלפון שעשתה ל"מבטחים", שם אמורים היו להיצבר כספי הפנסיה שלה, שמה קץ לאשליותיה. התברר שהמעסיק, קרי הבעלים של חברת הסיעוד, פשוט לא מעביר בעבורה כסף, כלומר אין לה פנסיה. בתלוש המשכורת שלה כתוב שהכסף עובר ל"מבטחים", אבל בפועל הוא לא.

בשיחה נוספת עם "מבטחים" התברר, כי חברת הסיעוד שבה שושנה עובדת, "בת יעוד" שמה, לא העבירה את הפרשות הפנסיה הקבועות בחוק גם בעבור עובדים נוספים. נזכיר שוב — מדובר בחברה שעברה את המכרז של הביטוח הלאומי, ומספקת לגוף הזה שירותי סיעוד בעבור מבוטחיו.

הבעלים של "בת ייעוד" לא הכחיש בשיחה עמו שיש בעיה. לדבריו, אכן נצבר לו חוב בהפקדות לחברת הביטוח המנהלת את "מבטחים", אולם הוא הגיע להסדר תשלומים עמה, והחל להעביר את הכסף. הוא קרא לזה "אי הבנה", אך בדיקה העלתה שבעבר כבר צברה החברה שלו חוב דומה בעבור דמי פנסיה, שילמה, ואז שוב צברה חוב. למרות שמי ששוכר את שירותי חברת הסיעוד הוא המוסד לביטוח לאומי, לטענת עובדות הסיעוד שנפגעו הן לא מצאו בו אוזן קשבת לבעייתן. כמה מהן פנו במצוקתן לעמותת "קו לעובד". רוני ליבנה, מנהלת "קו הידידות", מצאה שם לא מעט תלונות די דומות על אותה חברת סיעוד בדיוק. הנה כמה דוגמאות:

* לפני שנה בדיוק שלחו אנשי מחלקת הסיעוד של "קו לעובד" תלונה על כך ש"בת ייעוד" הכניסה את כספי הגמל אל השכר החודשי, מבלי שיידעו אותן או את מעסיקיהן (קרי המטופלים), שהסכום לא מופרש כחוק אלא משולם באופן שוטף.

* עובדת אחרת קיבלה כל חודש במשכורתה סכום תחת הסעיף "תנאים סוציאליים". מתברר שגם כאן נעשה אותו תרגיל: המשכורת גדלה בכמה שקלים, אך בתום תקופת ההעסקה התברר שלא הופרש לה כסף לפנסיה. ב"בת יעוד" הסבירו לנו שהיה להם "הסכם" עם המעסיקה (הסיעודית), שהחברה תשלם תעריף שעתי גבוה, והמשפחה תוכל "לשים בצד" את הסכומים הדרושים לפיצויים וגמל. המשפחה השיבה שלא היו דברים מעולם.

* במהלך 2013–2014 התלוננו עובדות שהתפטרו מ"בת יעוד", כי החברה מסרבת להעביר להם את הסכום שנצבר בעבורן לפיצויים (זאת בניגוד מוחלט להוראות הביטוח הלאומי, לפיהן יש להעביר לכל עובד/ת את מלוא כספי הפיצויים שנצברו, ללא קשר לנסיבות סיום ההעסקה). העובדות ציינו שמנהל החברה הסביר, שבמקרה שבו התפטרו הכסף הוא של החברה, וטען שזה ההסכם שלו עם ביטוח לאומי. החוק, כאמור, קובע אחרת.

* באותה תקופה בערך התלוננו עובדות נוספות, שהחברה לא מוכנה לשלם להן את כספי הגמל בסיום ההעסקה, ומתנה את תשלום הכספים בהצגת כרטיס טיסה שיוכיח כי העובדת (הזרה) עוזבת את ישראל לצמיתות — גם זה, בניגוד להוראות הביטוח הלאומי.

כל התלונות הללו נמצאו נכונות על ידי "קו לעובד", והועברו לטיפול הביטוח הלאומי, אבל למיטב ידיעתנו דבר לא קרה.

חשוב לזכור שכל חברה או עמותה שזכתה במכרז של הביטוח הלאומי מחויבת לדאוג למטפלות לתנאים סוציאליים כחוק. מדוע אם כן ממשיך המוסד לביטוח לאומי את התקשרותו עם "בת יעוד" למרות כל התלונות עליה? ומה יקרה קודם: הבירור של ביטוח הלאומי מול חברת הסיעוד יסתיים, או שושנה וחברותיה יצאו לפנסיה ויישארו חסרות כל?

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה, כי "בפני הביטוח הלאומי עומדות אפשרויות רבות, שיכולות להגיע לכדי ביטול ההסכם ונקיטה בהליכים משפטיים נגד החברה". אלא שב"קו לעובד" מספרים שכבר שנתיים הם מעבירים דיווחים אל הביטוח הלאומי, ושום הליכים לא ננקטו עדיין. לתגובת "בת יעוד" אנחנו עדיין ממתינים, ומבטיחים שלא להרפות עד שהכספים יועברו במלואם ועד שהממונים על אכיפת החוק יעשו את עבודתם.

orlyv10@gmail.com