25 שנה אחרי, בימין ממשיכים להילחם באוסלו

בימין הממוסד ראו בהסכמים אסון, אך המשיכו לשתף פעולה עם הממשלה, והארגונים הקיצוניים ליבו את המחאה האלימה. גם כיום, האמונה בתיאוריית הקשר על מעורבותו של השב"כ מאחדת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ההפגנה בכיכר ציון, ב-1994
יותם ברגר
יותם ברגר

"המתנחלים נערכים למאבק", הכריזה כותרת טור פרשנות גדול ב"הארץ" ב–29 ביוני 1992, חמישה ימים אחרי שיצחק רבין ניצח בבחירות והחל בהרכבת הממשלה. ההערכות של פרשן "הארץ", דני רובינשטיין, התבררו לימים כמדויקות. "המו"מ עם הפלסטינים יהיה קל ונוח לעומת מה שצפוי לממשלה החדשה בחזית הישראלית הפנימית", הוא כתב. "עוד לפני שהוקמה ממשלתו החדשה של רבין ברור שהמו"מ על אוטונומיה בשטחים יהיה אחד הפרקים הקשים בתולדותיה". בעניין אחד הוא חטא באופטימיות יתרה: "די ברור מה יעשו ומה לא יעשו המתנחלים", העריך. "הם לא יתנגדו לפעולות צה"ל ולא יתנגשו עם חיילים. על פי תפישת עולמם המריבות עם מפקדים וחיילים אינן עולות בקנה אחד עם הדימוי הלאומי שלהם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ