"אנחנו בייאוש ואין לנו מה לעשות": ביריחו נזכרים בתוגה בימי האופוריה של אוסלו

הצעיר שמאייש את עמדת המידע לתיירים חסר מעש ולבעל המסעדה יש זמן להיזכר באופוריה שהיתה עם בואו של ערפאת. אבל תקוות אוסלו נראות כמעט הזויות - עכשיו חיים כאן מהיד לפה

ג'קי חורי - צרובה
ותיקי העיר זוכרים את 3 ביולי 94', כשמסוק פלסטיני הביא את יאסר ערפאת מעזה ליריחו
ותיקי העיר זוכרים את 3 ביולי 94', כשמסוק פלסטיני הביא את יאסר ערפאת מעזה ליריחוצילום: אמיל סלמן
ג'קי חורי - צרובה

מרכז העיר יריחו, בבוקר יום חמישי שעבר, נראה כמו בכל יום שגרתי בעיר. בפתח בתי הקפה הצטופפו צעירים כמבוגרים על כיסאות הפלסטיק הפונים לכיכר, מקצתם עיינו בעיתוני הבוקר ואחרים התעסקו בטלפון הנייד או ניהלו שיחה על ענייני היום. נהגי המוניות הצהובות המתינו לנוסעים שירצו לצאת מהעיר לכיוון רמאללה, שכם או ירושלים. בעמדת המידע לתיירים, הממוקמת בגינה קטנה במרכז העיר, המתין בחור צעיר לתיירים שלא הגיעו. כשבאו כבר כמה תיירים איטלקים, הם התעלמו ממנו ופנו לחנות התמרים הסמוכה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ