נישואי הבוסר של קואליציית נתניהו

מה מסתתר מאחורי כישלון הקואליציה בהצבעה על נציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים למה התכוונה יחימוביץ' כשאמרה לנתניהו שזו כהונתו האחרונה איך הבטיח דני דנון את בחירתו לנשיא ועידת הליכוד בסוף החודש

יוסי ורטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי ורטר

בעוד שבוע וחצי ימלאו מאה ימים לקואליציית נתניהו השלישית. לפי החוכמה המקובלת, אלה הם מאה ימי החסד שבהם מצופה מן האופוזיציה והתקשורת לנהוג ברך הנולד בסבלנות ובהבנה, מתוך התחשבות בחבלי הלידה ובקשיי ההסתגלות שמלווים כל עגל חדש שזה עתה בא לעולם ושמתקשה לעמוד על רגליו.

ההספדים שהוטחו בממשלה בעקבות ההפסד המביך השבוע, בהצבעה שבה נבחרו נציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים, היו מוקדמים ומוגזמים. הקואליציה אמנם חסרה את הדבק הפנימי שאפיין את קודמתה - דבק המטוסים החזק ביותר מסוגו, הקרוי "סופר-גלו השותפים הטבעיים" - אבל לאיש גם אין עניין לפרק אותה. לא כעת ולא בעתיד הנראה לעין. ציפי לבני, שעתידה ועתיד תנועתה לוטים בערפל כבד, תהיה זאת שתכבה את האור בממשלה הזאת. נפתלי בנט והבית היהודי מרגישים בה מצוין. יאיר לפיד זקוק לשנתיים-שלוש עד שישראל תצא מהמשבר הכלכלי ועד שהוא יצבור די ותק וניסיון בענייני מדינה, שיכשירו אותו להתמודד על ראשות הממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ