בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חגיגות ה-90 לפרס

חגיגות פרידה או קמפיין לקדנציה נוספת?

האם מה שראינו אמש, הייתה יריית הפתיחה של הקמפיין להארכת הכהונה? הוא עצמו אינו עוסק בכך כפי שלא עסק מעולם בשום דבר שנדף ממנו ריח אישי

72תגובות

"אדם זקן, מה יש לו בחייו", כתב המשורר דוד אבידן, "הוא קם בבוקר ובוקר בו לא קם". שמעון פרס מתעורר לפנות בוקר ואם הדבר היה תלוי בו, הוא היה קם שעה קודם ומסתער על היקום ברעב יוקד ובננו-סקרנות. ומה אין לו לפרס? מה חסר לו? בגיל 90, פחות חודשיים, כל שועי עולם וארץ משחרים לפתחו, מתרפסים בפניו, מחפשים את קרבתו, מבקשים להתבשם במעט מאבק הכוכבים שדבק בו. פרס הגדיר עצמו בצעירותו: "משורר של כוכבים". ספק אם הוא צפה או חזה שבערוב ימיו הכוכבים יהיו רוברט דה נירו ושרון סטון. אפשר לומר הרבה דברים על...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו