ויקטור שם טוב - האיש שלא הפסיק לחלום

השר לשעבר ידע לשמור צלם אדם בראי הזמן המכוער, ולא הרקיב כשנאלץ להתפשר. הוא הוכיח שאפשר להיות פוליטיקאי עשרות שנים – ולא להזדהם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הנה אתה, ויקטור שם-טוב, לנגד עיני, בסבר פניך היפות. לא היו לפוליטיקה הישראלית פנים יפים משלך.

כל ימי חייך הם ההוכחה: כן, זה אפשרי; אפשר להיות פוליטיקאי – עשרות שנים בשליחות הציבור – ולא להזדהם; אפשר לצאת ממנה כפי שנכנסים – באותה חולצה, באותו צווארון, בלי רבב שדבק; הבעל שם-טוב.

ובלי חלומות שמתנפצים לרסיסים. עד יומו האחרון המשיך ויקטור לחלום. סוציאליזם, שלום ואחוות עמים טוו את חלומותיו – חוטים ישנים, רקמה חדשה – ואל תראו אותו שהיה תמים. הוא בסך הכל הלך למקום העבודה שממנו הוא בא כפועל בניין, וגם מעל לפיגומים הגבוהים נתן דין וחשבון בפני העובדים. זה היה מחוז הבחרות שלו, וזה היה מחוז הבחירה המועדף עליו, שלעתים קרובות מדי הנחיל לו אכזבה וכאב. נהמותיו של מנחם בגין החרישו את נהמת לבו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ