דילמת האסיר של סילבן שלום והבחישה שסיבכה את בנט

בנימין נתניהו כבר אינו חושש שמערכות החוק רודפות אותו. יריביו הגדולים שוקעים בזה אחר זה בצרות משפטיות • מצד אחד, סילבן שלום חייב להתמודד לנשיאות. מצד שני, איך הוא יכול • האם נפתלי בנט הביא במו ידיו את שלדון אדלסון ל"מקור ראשון"?

יוסי ורטר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי ורטר

בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה ובשנים שבאו אחריה בנימין נתניהו התהלך כאחוז דיבוק, חשש ואימה מפני מערכות אכיפת החוק. הוא האמין בכל לבו שבחשכת הליל, בלי קשת ושלח בהכרח, אבל עם הרבה כוונות זדון, יושבים החבר'ה מהאליטות בפרקליטות ומבקשים את ראשו. פרשת בר־און־חברון, ובעקבותיה פרשיות הקבלן עמדי והמתנות, גררו חקירות משטרתיות בזו או אחר. הוא נגרר פעם אחר פעם, מבוזה ומושפל, אל חדרי החקירות, לעין המצלמות. עוד בטרם יצא משם, כבר דלפו הפרטים אל התקשורת. בה בעת הוא ראה כיצד התיקים נסגרים בעודם בחיתוליהם, אם נפתחו לפוליטיקאים מן המחנה היריב: אהוד ברק ושמעון פרס, בוז'י הרצוג ופואד בן אליעזר, הם רק דוגמית. איש לא הצליח לשכנע את נתניהו שתום לב הוא שעומד ביסוד הסגירות הללו. הוא היה משוכנע, והוא משוכנע עד היום, שהשתייכותו הפוליטית לגוש הלא נכון, כמו גם היותו "ביבי" - המוקצה, הדחוי, ילד החוץ שבא משום מקום - הם שהניעו את מבקשי נפשו הפוליטית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ