פרשנות

"נאום בר אילן" של בנט מכין את הקרקע לפרישתו מהממשלה

נתניהו מנסה לבלום את הסתערות שותפיו על הר הבית, אבל הם חושבים על הפריימריז (למעט מבוגר אחראי אחד). וגם: מה רוצה מאתנו הוגה-הדעות יובל דיסקין?

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי ורטר

כשעיתונאים שאלו את ג'ורג' מאלורי, מראשוני המטפסים על האוורסט בשנות ה-20 המוקדמות של המאה הקודמת, מדוע הוא רוצה לטפס על ההר, תשובתו, שנכנסה לפנתיאון משפטי המחץ היתה: "כי הוא שם".

כששואלים את הפוליטיקאים שפקדו השבוע בזה אחר זה את הר הבית, חגיגיים ומלאי קדושה, עם הרבה טקס בישבן, כמלות שירו של מאיר אריאל, לפשר רצונם לעלות על ההר הנפיץ כל ימות השנה - ובימים אלה, נדמה, יותר מתמיד - התשובות הן מורכבות יותר, ועטופות בהרבה פאתוס ודת ולאומיות ולאומנות ודמגוגיה, וכל מה שיש לימין הישראלי הקשה להציע. אבל בשורה התחתונה, הם עולים עליו בדיוק מאותה סיבה: כי הוא שם, והם כאן, והפריימריז קרובים. הם תמיד קרובים, אגב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ