פרשנות || ביומה החגיגי של הכנסת, נתניהו הציע ייאוש ודיכאון

הלחץ שבו נתון ראש הממשלה התבטא בנאום מדכא שהדהד את בנט וליברמן והאדיר את זועבי וגטאס, לעומת הדברים הנרגשים של ריבלין. לפחות קיבלנו אתנחתא קומית

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי ורטר

מה נותר למנהיג שעשה לו הרגל להתרברב בכך שבשנות כהונתו הרבות, ותודות למדיניותו, הפיגועים נעלמו מן הנוף וכעת, צחוק הגורל, נגזר עליו להתייצב אל מול נציגי העם ולשאת נאום מרחק קילומטרים ספורים מזירת טרור בלתי פוסק? להזכיר לשומעיו שיכול להיות יותר גרוע ושהיו ימים נוראים יותר, מדממים יותר, עם "אלף הרוגים" ואוטובוסים מתפוצצים חדשות לבקרים. וכמובן, להתנצח עם יריבים פוליטיים ולתלות בהם את האשם הבלעדי במצב. כשהכל שפיר, זה הוא ו"המדיניות". כשהכל מתמוטט, אלה הפלג הצפוני וחנין זועבי ובאסל גטאס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ