שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נתניהו היה סקפטי, אך אלקין הלהטוטן הפך את התסריט הליברמני למציאות

נתניהו רצה את הרצוג מסיבות הסברתיות ומדיניות, אבל בדקה ה–90 שוכנע להעניק את תיק הביטחון ליריבו המר שנדר לא פעם לחסלו פוליטית. ומתי ומדוע החליטה יחימוביץ' לוותר על זכות השתיקה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

גם במונחי הפוליטיקה הישראלית חסרת הבושה, המוסר, המוסרות והגבולות, יום רביעי שהחל בדיבורים על ועידת שלום אזורית בניהולו של בוז'י הרצוג והסתיים במינויו של הבריון השכונתי, אביגדור ליברמן, לשר הביטחון, היה מהמוטרפים והבלתי צפויים.

וזה אחרי שראינו את יו"ר קדימה, שאול מופז, מתגנב באישון לילה לממשלת נתניהו בעוד אהוד ברק מנגן בפסנתר במעון רה"מ ומליאת הכנסת דנה בפיזורה ובהקדמת הבחירות; היינו שם ערב הקמת ממשלת נתניהו השנייה ב–2009, כשרגע לפני צלצול הגונג להקמת ממשלה רוטציונית של הליכוד וקדימה בראשות ציפי לבני, מפלגת העבודה בהנהגת ברק הגיחה לפתע מאחורי הסיבוב כאותו סוס שחור ודהרה פנימה; וחווינו גם את המו"מ הקואליציוני האחרון, כשאביגדור ליברמן הותיר את נתניהו יממה וחצי לפני פקיעת המנדט במכנסיים מופשלים, עם קואליציית 61.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ