חזית הימין לא מאוחדת והקולות מתפזרים

קולות הימין בבחירות הבאות צפויים להתפצל למפלגות רבות מבעבר. מלבד אלפי הקולות שעשויים לרדת לטמיון בשל אחוז החסימה, ריבוי המועמדים יכול גם למנוע הרכבת ממשלה ימנית

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים לוינסון

במכתב לקוני בן שורה אחת הודיע השבוע שר הביטחון לשעבר משה יעלון לתנועת הליכוד כי הוא מבקש לסיים את חברותו במפלגה. עשרה חודשים לאחר שהתפטר מהכנסת בעקבות הדחתו מתפקיד השר, עשה יעלון עוד צעד בדרך להקמת מפלגה חדשה בבחירות לכנסת ה–21.

והוא לא היחיד. שנתיים בדיוק חלפו מאז בחירות 2015, והמגרש הצפוף ממילא המתחרה על קולות האלקטורט הימני הולך ומצטופף עוד יותר. מלבד ארבע המפלגות הקיימות — הליכוד, כולנו, הבית היהודי וישראל ביתנו — עוד כמה מפלגות חדשות מתכוונות לנגוס במנדטים של הימין. בנוסף ליעלון, שהכריז כי יקים מפלגה חדשה וכבר החל להקיף עצמו ביועצים ודוברים, משה פייגלין, שפרש מהליכוד והקים ב–2015 מפלגה בשם "זהות — תנועה ישראלית יהודית", מתכנן את הקמפיין העתידי שלו ומקיים חוגי בית. אורלי לוי־אבקסיס, שפרשה מסיעת ישראל ביתנו לפני כשנה, אמרה אתמול כי היא מתכוונת להקים מפלגה ולהתמודד בבחירות הבאות, ואלי ישי, שהתמודד בבחירות לכנסת ה–20 ולא הצליח לעבור את אחוז החסימה, מתכנן את התמודדותו בבחירות הבאות לכנסת. אם יצליחו המתמודדים, יהפכו את הרכבת הממשלה וניהול הממשלה לקשה עוד יותר. אם ייכשלו — יזרקו לפח עשרות ומאות אלפי קולות ימין שלא יעברו את אחוז החסימה. כך, כמו במקרה של מפלגת יחד בראשות ישי, שקיבלה מעט יותר מ–125 אלף קולות שהגיעו ברובם על חשבון מפלגת ש"ס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ