פרשנות |

מומלץ שלא להירגע: משעבר חוק הלאום, לישראל אין יותר לאן להוליך את החרפה

סעיף ההתיישבות היהודית בחוק הלאום שאושר הלילה, מעלה את האפליה כשהיא גלויה ובוטה אל ראש הדגל החוקתי. היועמ"ש אמנם טוען כי מדובר בהוראה הצהרתית בלבד, אך לא כך הדבר

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

בעקבות הביקורת הקשה שהוטחה בסעיף 7 להצעת חוק הלאום, שאפשר הקמת יישובים נפרדים, בין השאר על בסיס דת או לאום, גיבשה הקואליציה נוסח חדש, לפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". מתברר שגזענים נשארים גזענים.

בנוסח הקודם נעשה ניסיון לשוות להוראה מראית עין של ניטרליות קבוצתית. מראית עין, משום שכל תינוק הבין שכל טעמה של ההוראה הוא לאפשר בחוקה, ולא רק בחוק, הקמה של יישובים יהודיים טהורים. בנוסח החדש מועלית האפליה, גלויה ובוטה, אל ראש הדגל החוקתי. שהרי כיצד ניתן לקדם התיישבות יהודית, בלי לייחד אותה ליהודים? וזאת לאו דווקא ביישובים קטנים קיימים אלא ביישובים חדשים שיקומו למימוש הערך הלאומי של התיישבות יהודית. ומדוע להגביל את הייהוד הזה ליישובים קטנים, ולא לתת לגזענות הזו לפרוח בכל מקום, גם בערים?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ