רוית הכט
רוית הכט

קשה לתאר את הניתוק ששרר רוב הזמן בין התכנים שהוצגו על הבמה לבין הקהל ותחושותיו בעצרת הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין, שארגנה תנועת "דרכנו". הניתוק הזה הופרע לפרקים, למשל, בנאומה הארוך מדי אך הנחרץ של ראשת האופוזיציה ציפי לבני, שחתר תחת מסרי האחדות המאולצים של העצרת עצמה, ובאופן פרדוקסלי גם בנאומו של צחי הנגבי, ששמעתי רק רסיסים בודדים ממנו בגלל שריקות הבוז המחרישות שליוו אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ