שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שוויון אינו פרס

ואולי "חוק הלאום" עושה לנו טובה גדולה, וחושף לאן הגענו, לאן הידרדרה ישראל. נתניהו כדרכו מציג זאת כמאבק בין שמאל וימין, אבל זה מאבק עמוק וגורלי הרבה יותר בין אלה שנכנעו לפיתוי הלאומני לאלה שמתעקשים לשמר בלבם תמונה של איך יכולים הדברים להיות במדינה מתוקנת

דויד גרוסמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

פוטנציאל הפילוג וההרס שיש בחוק הלאום כל כך גלוי לעין, שההתעקשות של ראש הממשלה שלא לתקנו מעוררת חשד לאיזו כוונה נוספת שמסתתרת בו: הרצון לשמר את פצע היחסים בין המדינה לבין המיעוט הערבי שבה פתוח, כל הזמן. פתוח ומודלק ומאיים.

ממה יכולה לנבוע כוונה כזאת? מדוע שהממשלה והעומד בראשה ירצו בכך? אפשר רק לנחש: אולי מפני שמיעוט שפצעיו פתוחים הוא פגיע יותר ונוח יותר לכל מיני מניפולציות, להסתה, להפחדה, לפיצול? למדיניות של הפרד ומשול?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ