שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בלי ערפאת ובלי אוסלו, כך הביא פרס שלום על ישראל

את אדריכלי אוסלו הוא השאיר מאחור, בערפאת ובטרור הוא נלחם ביד חזקה והאופציה הירדנית שבה לשולחן. שינוי הכיוון של פרס לאחר רצח רבין הביא לישראל ולו עתיד שונה. תרחיש לשלום אחר

ישראל הראל
ישראל הראל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רבין, פרס ועראפת במעמד הזכייה בפרס נובל לשלום באוסלו, ב-1994
רבין, פרס ועראפת במעמד הזכייה בפרס נובל לשלום באוסלו, ב-1994צילום: SA'AR YA'ACOV / לע"מ

כחודש לאחר הירצחו של יצחק רבין, הדהים שמעון פרס, שנבחר לכהן כממלא מקומו, את חבריו השרים: הרוצח הטמא הזה, יגאל עמיר, לחץ אמנם על ההדק, אולם הרוצח האמיתי — וכאן היסס מעט — הוא יאסר ערפאת. מהומה פרצה סביב שולחן הממשלה. פרס הרגיע את הרוחות והסביר: אלמלא הנרצחים והפצועים, אוסלו יכול היה להיות המפתח להסדר עם הפלסטינים. בתחילת הדרך, רוב העם תמך בנו והיה מוכן לוויתורים כואבים. אולם ערפאת — כפי שיודעים שותפי הסוד מביניכם — הוא שעמד מאחורי רבים ממעשי הזוועה. בגלל פיגועי הדמים, הבה נודה, איבדנו את תמיכת הציבור. אם לא נתנער מערפאת ומאנשיו, ולו בשעה מאוחרת זו, נפסיד לביבי בבחירות הקרובות. נכון, יצחק המשיך לתת צ'אנס למהלך למרות הפיגועים, ואני מודה: לא מעט בהשפעתי. חייבים להודות בדבר נוסף — התקשורת, שנשבתה ברטוריקה שלנו ש"יש להמשיך באוסלו כאילו אין פיגועים", מנעה מאתנו להתפכח בזמן אמת ולהודות על האמת. הגיע הזמן לברר, ביושר וללא מורא, כיצד הולכנו את עצמנו שולל. או־אז גם נמצא את הדרך כיצד להחזיר אלינו את אמון הציבור. רק כשנשתחרר מהשקרים שסיפרנו לעם ולעצמנו, נוכל לשוב, והפעם ללא הונאה עצמית, להשגת מטרתנו העליונה — הבאת השלום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ