שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היה יכול להיות כאן אחרת: ישראל 2018, לו רק הסכמי אוסלו היו ממומשים

אילו הסכם אוסלו היה מביא שלום, עזה לא היתה נשלטת בידי חמאס, בגדה לא היו מאחזים, התיירות ממדינות ערב היתה משגשגת ועל סדר יומה של ממשלת ישראל לא היו חוקי לאום מפלגים - כי אם הפרדת הדת מהמדינה וצמצום הפערים בחברה

עקיבא אלדר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הנשיא מובראק, עראפת, הנשיא קלינטון, ראש הממשלה רבין והמלך ירדן בבית הלבן, ב-1995
הנשיא מובראק, עראפת, הנשיא קלינטון, ראש הממשלה רבין והמלך ירדן בבית הלבן, ב-1995צילום: OHAYON AVI / לע"מ

זכיתי להיות שם, במדשאת הבית הלבן, ב–13 בספטמבר 1993, כשליח "הארץ" בוושינגטון. אודה ולא אבוש. בטיפות הזיעה שזלגו ממצחי באותו יום שמשי, התערבבו דמעות של שמחה. האמנתי שחלום חיי מתגשם לנגד עיני. "תהליך השלום", שעליו כתבתי רבבות מלים, נהפך לפתע ממטבע לשון שחוקה לתמונה שאפשר לגעת בה: ראש ממשלת ישראל ומנהיגו של העם הפלסטיני לוחצים ידיים בחצרו של נשיא ארצות הברית. עד היום עוברת בי צמרמרות כאשר אני נזכר באותו מעמד. עם שובי הביתה אמרתי לזוגתי, דורית, העובדת הסוציאלית, שצריך להתכונן לכך ש"הסכסוך" יפנה את מעמד הבכורה שלו בסדר היום הישראלי לנושאים חברתיים. אפילו ביקשתי שתמליץ לי על רשימת קריאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ