"הזהרנו שנהפוך למצורעים - אבל העולם זרם". זהבה גלאון מנתחת את כישלון השמאל במאבק בכיבוש. ריאיון

שנתיים וחצי אחרי שפרשה מהפוליטיקה, זהבה גלאון טוענת שהשדה הפוליטי כבר אינו יעיל במאבק נגד הכיבוש, וכי צריך להתחיל "לשכב מתחת לדחפורים". בריאיון ל"הארץ" היא עושה חשבון נפש על הטעויות שנעשו בדרך: מנבואות הזעם המוגזמות ועד לחוסר הנכונות לשלם מחיר אישי. כתבה ראשונה בסדרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זהבה גלאון בביתה בפתח תקווה, היום.
זהבה גלאון בביתה בפתח תקווה, אתמול. "לא הייתי שרה, לא עמדתי בראשות ועדה"צילום: תומר אפלבאום
רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט

הדבר האחרון שזהבה גלאון רוצה לשדר הוא הפסד. למען האמת, היא די מצליחה בכך: יש לה אנרגיה, שמחת חיים ומיומנויות ביצוע שאפילו יריביה מעריכים - אך גם יכולת בריאה ומדבקת ליהנות מדברים כמו פילאטיס או מניקור. ובכל זאת, גלאון היא המרואיינת הראשונה בסדרת ראיונות עם בכירים מתחומים שונים שמזוהים עם השמאל וינסו לענות על השאלה "האם ולמה השמאל הפסיד במאבק בכיבוש". הבחירה מתבקשת: גלאון היא הדמות החיה המזוהה ביותר עם המאבק בכיבוש בספרה הפוליטית - אף שעזבה את הפוליטיקה בצורה כאובה למדי לפני כשנתיים וחצי, כדי לחסוך מעצמה תבוסה משפילה בבחירות לראשות מרצ. בסך הכל, היא שימשה חברת כנסת במשך 16 שנים, מתוכן שש שנים כיו"ר המפלגה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ