פרשנות |

ההסלמה מרחיקה אפשרות לממשלת מיעוט, ולא ניתן לנתק אותה מהרקע הפוליטי

נתניהו הוא פוליטיקאי ציני, שנלחם על הישרדותו. גם אם השיקולים לפעולה בעזה היו ביטחוניים טהורים, היא נולדה למציאות שהיא הכל חוץ מעניינית. גנץ מבין זאת, והוא לא פראייר

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי ורטר

בחצות וחצי, כארבע שעות לפני ששני טילים מדויקים סיימו את מסכת חייו האלימה של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בעזה, לבנימין נתניהו היה חשוב מאוד לשגר לאומה את הציוץ הבא: "ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות = סכנה למדינה". לכך הוא הוסיף אמירה של ח"כ אחמד טיבי על יאסר ערפאת: "בלבנו תמיד".

לארומה הגזענית הנודפת מאמירותיו ומכתביו של ראש הממשלה כלפי המיעוט הערבי כבר התרגלנו. לציניות העירומה של מי שהיה מוכן לנשק את רגליהם של פוליטיקאים גזעניים, משיחיים, כהניסטים, שונאי זרים ורודפי ילדים, רק כדי שיתמכו בממשלתו — כנ"ל. אבל לא מוגזם היה לצפות ממנו שירגיע מעט עם הקמפיין, ביודעו כי בעוד שעות ספורות יומטרו מאות רקטות על תושבי העוטף וצפונה משם. מן הסתם כשהציוץ הזה הוקלד הוא כבר היה במשרדו בקריה בתל אביב, או בדרכו לשם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ