בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדינת (צ)חוק

כשזה מגיע לבנייה יהודית בשטחים, החקירה נמשכת שנים

זה שש שנים המשטרה חוקרת את פרשת הקמת מתתיהו מזרח על אדמות בילעין, ואין החלטה; זה מה שקורה כשהממסד רואה ב-60% מהגדה חלק בלתי נפרד מישראל

16תגובות

מנהל אחד הארגונים הבינלאומיים הפועלים בשטחים הכבושים סיפר לי, שקצין ישראלי שאל אותו באחרונה אם הוא יודע מה פירוש אזור B ,A ו-C. כמובן, השיב המנהל, לפי הסכמי אוסלו, הראשון הוא אזור בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית, השני בשליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית, והשלישי בשליטה מוחלטת של ישראל. "אתה טועה", צחק הקצין הישראלי, "A זה ערפאת, B זה בלגאן ו-C זה שלנו" (מעניין על פי איזה תעתיק). מי שמכיר את המציאות בגדה המערבית, כמו יוסי ביילין, יודע שזאת לא בדיחה; הממסד הישראלי - המדיני והביטחוני וגם המשפטי - רואה באזור C, המשתרע על כ-60% מהגדה, חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. זו אחת הסיבות לכך שביילין הציע ליו"ר הרשות, מחמוד עבאס, לקבור את הסכמי אוסלו - הבייבי שלפני ח"י שנים ניצבו שניהם ליד ערש לידתו.

כשביילין שיכנע את יצחק רבין ללחוץ את ידו של יאסר ערפאת, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו צעד לפני ארון מתים שסימל את הסכם אוסלו. כבר בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה הבין נתניהו, שאוסלו הוא אתרוג שיש לשמור עליו בשכבה עבה של צמר גפן. הסדר החלוקה לשלושה אזורי שליטה, שנועד לשמש תחנת מעבר זמנית בדרך להסדר קבע, נהפך למחסן אדמות "חוקי" של מפעל ההתנחלויות. לפני שלוש שנים קיבל נתניהו בחזרה את אזור C עם אי אילו שיפורים; מתכנני גדר ההפרדה, שממשלת אריאל שרון החליטה על הקמתה לפני עשר שנים, פזלו פה ושם לאזור B. המתנחלים ראו כי טוב, והלכו בעקבותיהם עם, וגם בלי, סיוע של הרשויות.

בימים אלה מלאו שש שנים לחקירת פרשת בנייה לא חוקית של מאות דירות בשכונת "מתתיהו מזרח" שבהתנחלות החרדית מודיעין עילית. באפריל 2006 הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ, כי היחידה לחקירות הונאה במשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד ראש מועצת מודיעין עלית, יעקב גוטרמן (ששודרג בינתיים לראש עירייה), יזמים וחברות בנייה גדולות, סוחרי קרקעות יהודים, שרכשו אדמות פרטיות של פלסטינים, עורכי דין ועמותות מתנחלים העוסקות ב"גאולת קרקעות". כפי שפורסם אז ב"הארץ", העותרים, שלום עכשיו ותושבי הכפר בילעין (אזור B), שעל אדמותיהם נבנתה השכונה ותוואי הגדר שהותאם לה, העבירו לפרקליטות חוזי רכישה מבעלי אדמות בכפר החשודים כמזויפים.

דובר משרד המשפטים מסר, כי לפני כמה חודשים בוצע סבב השלמות חקירה נוסף בתיק זה, אשר העלה ראיות נוספות. לדבריו, "הפרקליטות מודעת למשך הטיפול בתיק, עושה מאמצים רבים וממשיכה לבחון את התיק כל העת, אך טרם התקבלה החלטה". נמתין בסבלנות, אך אין ודאות שעבאס ימתין עד שנתניהו והמתנחלים ישלימו את מיזם ההפיכה של אזור C+ ל"שלנו". על פי התוכנית שלו, אחרי שרוב עצום של חברות האו"ם יכירו במדינה פלסטינית בגבולות 67' - הרשות תודיע שכל השטח שממזרח לקו הירוק שייך לפלסטין. בלי הבדל ערפאת, בלגאן ושלנו.

הבעיה עם אזור C היא, שהפלסטינים שנקלעו לשטח מתקשים להבין שהשטח "שלנו" ומתעקשים להישאר שם. רבים מהם מחזיקים במסמכים המעידים על בעלותם על אדמות שסופחו למאחזים. אפילו היועץ המשפטי לממשלה אינו יכול להפוך את האדמות הללו ל"שלנו". כדי לעקוף את המכשול הזה הקים נתניהו בינואר השנה את הוועדה לבדיקת סוגיית המקרקעין ביו"ש בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי. הוועדה הזמינה לעדות כמה ארגוני זכויות אדם, בהם שלום עכשיו, בצלם ו"יש דין".

השבוע הודיע ארגון "יש דין" לחברי הוועדה, כי אינו יכול לתת יד לוועדה שנולדה בחטא - כייעוץ עוקף יועץ והתרסה נגד מעמד היועץ המשפטי לממשלה. במכתב שנשלח על ידי יו"ר המועצה הציבורית של הארגון, יאיר רוט לוי, מוזכר, כי ועדת שמגר (לדרכי המינוי של היועץ המשפטי, בעקבות פרשת בר-און-חברון) קבעה ב-1998, כי היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המשפטי המוסמך והבכיר ביותר של הדין לגבי כל רשות ממלכתית, וכל עוד לא יצאה הלכה מלפני בית המשפט, פרשנותו היא הפרשנות המוסמכת. אשר על כן קבעה הוועדה, שעם חבריה נמנו שלושה שרי משפטים לשעבר - לא תקבל רשות ממלכתית ייעוץ חיצוני אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. למיטב ידיעתנו, כותבים ראשי "יש דין", הקמת הוועדה לא היתה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, שאף הודיע לראש הממשלה כי עצותיה אינן מחייבות אותו ואת משרדו.

היועץ המשפטי לשעבר מיכאל בן יאיר, חבר המועצה הציבורית של "יש דין", אמר אתמול ל"הארץ", כי אם היה הוא היועץ המשפטי לממשלה, הוא היה מודיע מראש שלא יידרש להמלצות של ועדה גם אם יעלו בקנה אחד עם עמדותיו. לדבריו, הקמת הוועדה היא פגיעה במעמד של 350 עובדי הפרקליטות והייעוץ המשפטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו