בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המערכת הפוליטית מתכוננת לבחירות

הסכמה במערכת הפוליטית: בחירות בסוף אוגוסט או מיד אחרי החגים; במפלגות מעריכים כי נתניהו מעוניין בבחירות בזק; סקר: הליכוד צפוי לקבל 30 מנדטים, והעבודה 18

29תגובות

מושב הקיץ של הכנסת ייפתח היום, אך נראה שהעיניים לא יהיו נשואות בחודשים הקרובים אל הוועדות, החקיקה והרפורמות במשרדי הממשלה, אלא לבחירות הבאות. בימים האחרונים התחלפה השאלה אם הבחירות יתקיימו השנה, בשאלה באיזה חודש יתקיימו. טווח הזמנים שעומד על הפרק נע בין סוף אוגוסט לתחילת נובמבר, אז יתקיימו הבחירות בארצות הברית. בכירים במערכת הפוליטית דיברו אתמול על טווח התאריכים מצומצם יותר: בין ה-15 באוגוסט עד ל-4 בספטמבר, זאת על אף שלא נהוג לקיים בחירות בחודשים הקיץ, שבהם רבים יוצאים לחופש.

על פי סקר מינה צמח ומכון דחף שהתפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות", הליכוד זוכה ל-30 מנדטים, העבודה ל-18 מנדטים, ישראל ביתנו ל-13 מנדטים, וקדימה ומפלגתו של יאיר לפיד מקבלות 11 מנדטים כל אחת. אם לבני תצטרף ללפיד, מפלגתו צפויה לקבל 16 מנדטים וש"ס בראשות אלי ישי זוכה ל-7 מנדטים. אם אריה דרעי יעמוד בראשה, היא צפויה לקבל 11 מנדטים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שפך אתמול עוד שמן למדורה, כאשר אמר כי סוגיית הקדמת הבחירות "תתבהר בקרוב". בפתח ישיבת שרי הליכוד הוסיף כי "יש הנחה שמתקדמים לבחירות אבל אין עדיין מסקנות". לדבריו, סיעות האופוזיציה מתחרות זו בזו ומשדרות שהן ששות לבחירות, על אף שהדבר לא כך. גורמים פוליטיים מעריכים כי נתניהו מעוניין בבחירות בזק, כלומר לפני חגי תשרי או אפילו בסוף אוגוסט.

בפני הקואליציה הנוכחית עומדים כמה מחסומים משמעותיים שעמם תצטרך להתמודד, והבולט שבהם הוא חוק טל, המסתמן כסיבה הרשמית לפחות למשבר. במושב הכנסת הקרוב יעלו שלוש הצעות חוק בעניין גיוס חרדים: של קדימה ו"מחנה הפראיירים", של שר הביטחון אהוד ברק ושל ישראל ביתנו, הצפויה לעלות להצבעה בתשעה במאי - ואז תיתכן גם הצבעה על פיזור הכנסת. ואולם, נראה כי משוכות גבוהות לא פחות העומדות לפני הקואליציה הן שהכריעו את הכף לטובת הקדמת הבחירות: העברת תקציב ל-2013, משבר המאחזים בדמות מגרון ובית האולפנה בבית אל, והמחאה החברתית שמהתחדשותה חוששים השרים.

השרה לימור לבנת אמרה אתמול כי נתניהו נמצא במגעים עם סיעות הקואליציה על הקדמת הבחירות. "בשבוע הזה ובשבוע הבא יוכרע מתי. ייתכן באוקטובר או ספטמבר, לפני החגים, זו לא דרמה גדולה". לדבריה, ראש הממשלה אמר באופן ברור שלא ייכנע לסחטנות: "מוטב בעת הזו להקדים את הבחירות". בכך היא סימנה אולי את הנימוק שיציג נתניהו בהחלטתו ללכת לבחירות - מענה לסחטנות של מפלגות הקואליציה.

גורמים בכנסת התלוצצו אמש שנראה כי מועד הבחירות מתקרב עם כל שעה שעוברת. יושב ראש הכנסת רובי ריבלין אמר בישיבת מרכז הליכוד כי "אם כבר נגזר עלינו ללכת לבחירות, יפה שעה אחת קודם". לדבריו, הבחירות יתקיימו בתוך 90 יום עד חמישה חודשים, מפני שבשבועיים האחרונים של ספטמבר עם ישראל יהיה עסוק בחגים.

גם שר החוץ אביגדור ליברמן שיגר אתמול איום נוסף בהקדמת הבחירות. בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב כי החליט להציב את האינטרסים של בוחרי ישראל ביתנו מעל השיקול של שלמות הקואליציה: "נגמרה הסבלנות, הבטחות צריך לקיים. את חובותינו כלפי הקואליציה מילאנו, כעת על הקואליציה למלא את חובותיה כלפינו וכלפי בוחרינו".

יושב ראש האופוזיציה, שאול מופז מקדימה, שב וקרא להקדים את הבחירות לאוקטובר הקרוב. מפלגות העבודה ומרצ יגישו השבוע הצעות חוק לפיזור הכנסת. "יש לקיים את הבחירות הכלליות במועד הראשון האפשרי מיד לאחר החגים - ביום שלישי 16 באוקטובר", אמר לאחר שבסוף השבוע שוחח עם חברי הכנסת על מועד הפריימריז במפלגה.

דניאל בר און

היום צפויה פגישה בין מופז ליו"ר מרצ זהבה גלאון, שבמסגרתה ידונו בתיאום המהלכים הבאים. יו"ר סיעת העבודה, יצחק הרצוג, קיים ביממה האחרונה שיחות עם ראשי סיעות האופוזיציה ואמר כי "לכולם יש חוקים לפיזור הכנסת ורצוי שנביא את זה במועד שבו אפשר יהיה להעביר את ההצעה. להערכתי זה יהיה ב-9 במאי".

אחת המשוכות שעומדות בפני הקואליציה היא חוק טל, שבג"ץ הורה לבטלו. בכנסת הקרובה יידונו שלוש הצעות חוק בעניין גיוס חרדים: מחר תגיש מפלגת קדימה הצעת חוק משותפת לה ולמפלגות אחרות (העבודה, עצמאות, הבית היהודי והאיחוד הלאומי), יוזמה משותפת של "מחנה הפראיירים" וחמשת המפלגות החברות. ההצעה תבקש להסדיר מחדש את נושא הגיוס לצה"ל ולהביא לשוויון בנטל. "המטרה היא לייצר בפעם הראשונה מאבק משותף של קואליציית הסיעות הציוניות", אמר חבר הכנסת אבי דיכטר שמוביל את הטיפול בהצעה.

הצעת חוק נוספת היא זו של שר הביטחון ברק, שתחייב גיוס כולל או שירות אזרחי לכלל הציבור למעט 400 אברכים בשנה. ברק מסר בעניין כי "לאחר הגשת החוק לקריאה טרומית, יש מקום לבוא בדברים עם הגורמים הנוגעים בדבר, וזאת כדי למקסם את הסיכוי להבנות, מבלי לוותר על הכוונה - העברת החוק במושב הקיץ הקרוב". ההצעה השלישית היא זו של ישראל ביתנו, שתעלה להצבעה ב-5 במאי. באותו מועד עשוי לעלות להצבעה גם החוק לפיזור הכנסת.

בימים הקרובים צפויות מפלגת האופוזיציה לתאם ביניהן מתי להביא להצבעה את החוק לפיזור הכנסת, כאשר גם מרצ וגם העבודה הגישו הצעת חוק בעניין וקדימה מאיימת לעשות כן. אם אך יתקיימו בחירות, הדבר יאפשר לנתניהו ולליברמן להימנע מהכרעה בעניין גיוס החרדים. ליברמן יוכל להגיע לבחירות לאחר שכביכול הפיל את הממשלה בשל עקרונותיו, ואילו נתניהו יגיע ליום הבוחר מבלי שהיה צריך לקבל הכרעה שתקים נגדו את החרדים.

ליכוד | מדברים על 50 מנדטים

בליכוד מסתמכים על סקרים שמראים באופן עקבי כי הליכוד צפוי לנצח בבחירות הבאות בפער משמעותי, לצד חששות כי הקדמת הבחירות עלולה לפגוע במצבה של המפלגה. גורמים פוליטיים העריכו אתמול כי נתניהו מעוניין בבחירות בזק שיתקיימו עוד לפני חגי תשרי, אולם ייתכן גם מועד מאוחר יותר.

אבי אוחיון / לע"מ

פעילי ליכוד שהגיעו אמש לישיבת מרכז המפלגה הביעו שמחה מכך שהבחירות יוקדמו והעריכו כי הליכוד יקבל יותר מ-50 מנדטים. הפעיל אלי נגר אמר: "אנחנו רוצים בחירות. מישהו יכול נגד נתניהו?". חבר הליכוד, שלמה מדמון, מייחל לקפיצת מדרגה בכוחה של המפלגה בבחירות הבאות: "כשיהיו לנו 45 מנדטים נוכל לקבל את כל משרדי הממשלה", אמר. רבים מחברי הכנסת של הליכוד, שנבחרו בבחירות האחרונות כנציגי מחוזות, יצטרכו להתחרות הפעם ברשימה הארצית - מה שצפוי להפוך את הפריימריז במפלגה לתחרותיים במיוחד.

עבודה | אין שקל לסקרים

מפלגת העבודה להוטה להגיע לבחירות, כאשר סקרים שונים צופים כי המפלגה תרחיב באופן משמעותי את מספר המנדטים שלה. יו"ר המפלגה, שלי יחימוביץ', מכריזה בכל עת שהיא מוכנה לבחירות - רק בשבוע שעבר קיימה המפלגה ועידה אידיאולוגית וזכתה למפגן כוח בדמות יותר מאלף פעילים, שהעבירו את אחר הצהריים בדיונים ערכיים.

יחימוביץ' הכריזה אמש כי המפלגה מקימה בימים אלה את מטה הבחירות שלה, שחוט השדרה שלו יהיה 70 מטות משנה שיתבססו בעיקר על מתנדבים. מבחינה כלכלית, העבודה נמצאת בגירעון של יותר מ-50 מיליון שקל, דבר שעשוי להשפיע על אופן התנהלות הקמפיין. "אין לנו שקל לסקרים", אמר גורם במפלגה.

קדימה | חוששים מבחירות בקיץ

מבחינת קדימה, הבחירות מגיעות בשלב מעט מוקדם מדי. במפלגה היו מעדיפים שאלה יתקיימו בחודשים אוקטובר-נובמבר - גם אם ברמה עקרונית הם מעוניינים בהקדמת הבחירות. התאריך שמופז הציע לקיום הבחירות (16 באוקטובר) יאפשר למפלגה לנסות לרשום שיפור בסקרים ולשפר את מצבה הכלכלי. עם זאת, הסקרים הנוכחיים מנבאים כי המפלגה תתכווץ בכמחצית, מה שיביא גם להפחתה משמעותית בתקצוב העתידי שלה.

בנוסף, במפלגה עדיין ממתינים להחלטתה של היו"ר היוצאת, ציפי לבני, שטרם הודיעה אם היא מתכוונת להישאר במפלגה. בקדימה עומדים בקשר עם מפלגות אחרות באופוזיציה וכבר החלו לנהל שיחות פנימיות בנוגע למועד קיום הפריימריז. ח"כים בקדימה הבהירו כי הם מצפים שתאריך הבחירות יתואם בין הקואליציה לאופוזיציה, ואמרו כי כך היה נהוג בעבר.

ישראל ביתנו | האישום נגד ליברמן במוקד

מפלגת ישראל ביתנו שומרת על יציבות בסקרים. העובדה שבמפלגה לא מתקיימות בחירות מקדימות והרשימה נקבעת על ידי היו"ר או על ידי ועדת ייעודית הופכת את ההיערכות לבחירות לפשוטה יותר לעומת מפלגות אחרות. השאלה המשמעותית שעומדת על הפרק נוגעת להליכים המשפטיים העומדים נגד היו"ר ליברמן.

בחודשים האחרונים התקיים שימוע בעניינו, ואם יסתיימו ההליכים בהסדר טיעון ייתכן שליברמן יצטרך לפרוש לקדנציה אחת - שיכולה גם להסתיים בבחירות הקרובות. בסקרים האחרונים נראה שישראל ביתנו שומרת על כוחה מבחינת מנדטים, אך הדבר עשוי להשתנות אם הליכוד יבצר את מעמדו ומפלגות נוספות יעלו כמועמדות לקואליציה.

ליברמן אמר ביום שישי כי מפלגתו לא מחויבת יותר לקואליציה וכעת מנסה להוביל את הדיון בנושא גיוס החרדים. במידה ותוצאות הבחירות יהיו מקבילות לסקרים הנוכחיים ישראל ביתנו עשויה לשמור על כוחה מבחינת מנדטים, אך במידה ואכן ייווצר מצב של ליכוד גדול ומספר מפלגות בינוניות סביבו, המפלגה תאבד את מעמדה כחברת קואליציה משמעותית במיוחד.

עצמאות | בגבול אחוז החסימה

במפלגת עצמאות לא מעוניינים כלל בהקדמת הבחירות. חברת הכנסת עינת וילף אמרה אתמול כי "אנחנו נערכים וניערך, אבל כמובן שלא נדחוף לבחירות מוקדמות ואנחנו לא מעוניינים בהן". אחרי חודשים של הערכות בנוגע לשריון אפשרי של ברק כרשימת הליכוד, מבהירים במפלגה גם כעת כי בכוונתם לרוץ ברשימה נפרדת.

בסקרים האחרונים נראה כי המפלגה מצליחה להגיע לגבול אחוז החסימה, ועשויה להיכנס לכנסת. בעצמאות בטוחים כי עם הוודאות שהמפלגה אכן תתמודד בבחירות מספר התומכים עוד יגדל. בשבוע הקרוב צפויים להתקיים שני כנסים שתערוך המפלגה. במפלגה לא ייערכו בחירות מקדימות והיו"ר אהוד ברק צפוי לקבוע את הרכב הרשימה.

יאיר לפיד | 10,000 מתנדבים גוייסו

יאיר לפיד הגיש בימים האחרונים בקשה לרשם המפלגות לרשום את מפלגתו החדשה, "יש עתיד". לדבריו, רישום המפלגה הוא עוד צעד בדרך להגשמת היעד שהציב לעצמו - הקמת כוח פוליטי גדול ומשמעותי, שיביא לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל וייתן סוף סוף ייצוג אמיתי למעמד הביניים.

לרישום צורף דף שבו פורטו שמונה מטרות המפלגה. הראשונה שבהן היא שינוי סדרי העדיפויות במדינה, תוך מתן דגש על החיים האזרחים; שינוי שיטת המשטר, שוויון בחינוך ובגיוס; מלחמה בשחיתות, כשבסעיף זה מציין לפיד גם את השחיתות הממשלתית כגון קיומם של שרים ללא תיק; צמיחה ויעילות כלכלית כשבתוכה כלול גם הורדת יוקר המחיה והוזלת הדיור בישראל; חקיקת "חוק חינוך" בשיתוף ארגוני המורים, ביטול מרבית בחינות הבגרות מלבד שלוש, העלאת האוטונומיה הבית-ספרית; הגשת הצעת חוקה שתסדיר את היחסים הטעונים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינת ישראל; חתירה להסכם שלום על פי המתווה של "שתי מדינות לשני עמים", תוך שמירה על גושי היישובים הגדולים והבטחת שלומה של ישראל כמדינה שבה מתקיים רוב יהודי מוצק.

לפיד פנה אתמול לפעיליו וכתב: "הקמנו את מפלגת ‘יש עתיד' מפני שלמעמד הביניים הישראלי, הציבור היצרני והעובד, משלם המסים והמשרת בצבא, אין קול ואין מי שיגן על האינטרסים שלו בנושאים הקרובים ללבו: החינוך, הבריאות, התחבורה, הדיור, המלחמה בשחיתות ויוקר-המחיה". הקמנו אותה מפני שאנחנו יודעים את התשובה לשאלה ‘איפה הכסף?' - הוא כאן, רק שהאנשים הלא נכונים מוציאים אותו על הדברים הלא נכונים. אפשר לשנות את זה, והגיע הזמן לשנות את זה". לפי המפלגה, ללפיד הצטרפו עד כה כ-10,000 מתנדבים ופעילים.

ש"ס | האם דרעי יצטרף?

ש"ס, וכמוה גם יהדות התורה, לוקחות חלק במהלך להקדמת הבחירות, אבל יעשו הכל כדי לדחות אותו עד אחרי החגים. ספטמבר, שייפול על "זמן אלול", הפרק החשוב בלוח השנה של הישיבות, הוא אסור מבחינת המפלגות החרדיות. הרבנים צפויים להקשות על שחרור הבחורים והאברכים לפעילות במטות וברחובות.

במערכת הפוליטית ממתינים לראות מה יעשה היו"ר לשעבר, אריה דרעי: האם ירוץ לכנסת ברשימה אחת עם ש"ס, יכריז על שיתוף פעולה מאולץ עם יריבו אלי ישי או שמא יחליט על התמודדות בראשות מפלגה עצמאית תוך הסתכנות בהליכה נגד הרב עובדיה יוסף. בסביבתו של דרעי מבטיחים תשובות בתוך ימים ספורים, אך לא בטוחה שהתשובה תהיה החלטית לכאן או לכאן. הפוליטיקה החרדית אוהבת הכרעות של הרגע האחרון, ונראה שסאגת דרעי תעסיק את המערכת עוד חודשים ארוכים.

שר הפנים יו"ר ש"ס, אלי ישי, אמר אתמול כי ש"ס ערוכה ומוכנה לבחירות. "אם ראש הממשלה ושר החוץ ירצו בחירות אין לנו בעיה עם זה", אמר. "בחירות זה לא המטרה - המטרה זה הציבור. אין מפלגה שערוכה טובה ומהר יותר לבחירות מש"ס". לדבריו, קמפיין הבחירות התחיל לפני מעלה משנה "על גב החרדים, והוא רדוף בשנאת חרדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו