בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פצצת האטום הפוליטית של החבר'ה מסיירת מטכ"ל

רה"מ שוב עשה לכולנו בית ספר. הוא קנה את קדימה בשתי לירות וחצי, והבטיח לעצמו עוד שנה וחצי בשלטון. מופז הוכיח כי הכינוי "טרמפיסט" הולם אותו היטב

228תגובות

פעמיים בתוך עשרה ימים הותיר בנימין נתניהו את המערכת הפוליטית פעורת פה ושמוטת לסת; הפעם הראשונה הייתה לפני כעשרה ימים, כאשר התברר שנתניהו ואביגדור ליברמן קידמו במשותף ובחשאי מהלך לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות. הפעם השנייה הייתה באחת ושלושים לפנות בוקר, כשלמגרש הפוליטי הוטלה פצצת אטום, לא פחות, בדמות ההסכם הדרמטי לצירוף קדימה לממשלה וביטול הבחירות המוקדמות.

בזמן שישנו, מתחת לאף של כולנו, פוליטיקאים ועיתונאים, נרקמה בשבוע האחרון מערכת יחסים קואליציונית וידידות פוליטית מופלאה, בין שני היריבים המרים, ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, נתניהו, וראש האופוזיציה ויו"ר קדימה שאול מופז. הראשון, מתוך עוצמה רבה. השני, מתוך חולשה קשה. כל היתר היה תרגיל הסוואה, מסך עשן: המתקפות החריפות חדשות לבקרים של מופז, נאום הבחירות של נתניהו בוועידת הליכוד, ה"ההתייעצויות" של מופז עם חבריו לסיעה בסוגיית ביטול הפריימריז, ומעל לכול - ההליך הפרלמנטרי במליאת הכנסת להעברת חוק פיזור הכנסת, שהיה מיותר מתחילתו ועד סופו. בדיחה אחת גדולה.

במשך שעות ארוכות בית המחוקקים של ישראל, משכן הדמוקרטיה, הפך, שלא בטובתו ושלא בידיעתו, לתיאטרון. לפסאדה. על הבמה שיחקו הנערים את משחק הבחירות המוקדמות, ברברו וקשקשו וחירפו וגידפו זה את זה, מבלי להעלות בדעתם שמאחורי הקלעים יושבים נתניהו, מופז, אהוד ברק ואנשי האמון שלהם: ליאור חורב, מהצד של מופז, נתן אשל, מהצד של נתניהו, ורוקמים את ממשלת האחדות 2012-2013.

אחרי שמתגברים על תחושת הסלידה והקבס, צריך להודות שנתניהו שוב עשה לכולנו בית ספר. הוא הפוליטיקאי מספר 1, ללא ספק, במרחק גדול מכל היתר. הוא קנה את קדימה, על 28 חברי הכנסת שלה בנזיד עדשים, בשתי לירות וחצי, והבטיח לעצמו עוד שנה וחצי בשלטון, בראש קואליציה בת 94 ח"כים. אף מפלגה לא תוכל להפיל אותו. ממשלתו החדשה היא מאה טון בטון יצוק.

מה אתם אומרים על התרגיל, מבריק או מסריח? ספרו לנו בפייסבוק

תומר אפלבאום

מה ייצא מזה למדינה? אישור חלופה (הולמת, יש לקוות) לחוק טל שתוקפו יפוג בסוף יולי, תקציב מרוסן, וחוק לשינוי שיטת הממשל. שתי שאלות גדולות עולות מתוך ההסכם הזה: שאלת איראן - האם הקמתה של הממשלה המאוד-רחבה מקדמת אופציה של תקיפת איראן (למרות שמופז הוא בין המתנגדים לתקיפה), ושאלת המו"מ עם הפלסטינים. האם אנו צפויים לפריצת דרך? ספק. לא לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר.

אם שני הסעיפים העיקריים בהסכם - חוק לגיוס חרדים, וחוק לשינוי שיטת הממשל - יקרמו עור וגידים, נתניהו עוד יהפוך לנו למלך ישראל. בינתיים, הוא בוודאי ראוי לתואר מלך המערכת הפוליטית. ראינו זאת בינואר 2011, כאשר יחד עם אהוד ברק הוא ניצח על הפילוג במפלגת העבודה, שייצב את ממשלתו. אתמול בשלוש אחר הצהריים, כשפתח בהצהרה קצרה את ישיבת סיעת הליכוד, הוא אמר אמירה סתומה, שבדיעבד הובהרה: "עם ישראל רוצה יציבות, עם ישראל יקבל יציבות".

מופז, לעומתו, הוכיח כי התואר "טרמפיסט" שהעניק לו שר החינוך גדעון סער, בישיבת הכנסת שאישרה לפני כחמישה שבועות את מינויו לראש האופוזיציה, הולם אותו. לאחר בחירתו הוא נשבע שלא יצטרף לממשלה הזו "שמגלמת את כל מה שרע במדינת ישראל" (כפי שאמר לכותב שורות אלה). הוא הצהיר גם כי הוא זה שיוביל את המחאה החברתית בקיץ הקרוב. אז הוא הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים. הסקרים שניבאו את מותה הקרב של קדימה ומועד הבחירות שנקבע - 4 בספטמבר - הובילו אותו הישר לזרועותיו של ה"שקרן", כפי שכינה את נתניהו זה לא מכבר במהלך התפרצות זעם בוועדת החוץ וביטחון. מחר ככל הנראה, לכשיושבע למשנה הבכיר לראש הממשלה, תסתיים כהונתו הקצרה, הכי קצרה אי פעם מן הסתם כראש האופוזיציה הפרלמנטארית.

שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, צפויה להיכנס לנעליו. היא תזכה בחשיפה גדולה, בתקציב נדיב לפעילותה, במכונית משוריינת ובמאבטחים חסונים שיפלסו לה דרך ויתשאלו את באי ביתה. אבל היא גם המפסידה הגדולה מכל הקומבינה הזו: 18 המנדטים שניבאו לה הסקרים בבחירות שבוטלו, ייאלצו להמתין לנובמבר 2013, ועד אז אין לדעת. ליחימוביץ' לפחות יש את ראשות האופוזיציה, (גם אם מדובר באופוזיציה מצומקת, רזה, נטולת כוח, בת 26 ח"כים בלבד) אבל מה יש ליאיר לפיד? במה הוא יעסיק את עצמו עד למועד החוקי של הבחירות? איך הוא ידאג שהלפיד לא יכבה וימשיך להאיר? האם בכלל הוא יהיה רלוונטי בעוד שנה וחצי? ובכן, סביר להניח שלא. כאן מסתיימים שידורינו.

לפני ארבעה חודשים בדיוק, ב-8 בינואר, נטש לפיד את כס המגיש ב"אולפן שישי", לנוכח הבחירות שבשער. כוונתו הייתה טובה, גם אם בדרך הוא שגה ומעד ועשה שטויות, כשהאחרונה בהן הייתה אותו תקנון מגוחך ואנטי-דמוקרטי בסגנון צ'אושסקו שהכין לעצמו. בכל מקרה, הזמן של לפיד היה כעת. עוד שנה וחצי, זו כבר תהיה אופרה שונה לגמרי.
בישיבת סיעת הליכוד שהחלה סמוך לשתיים אחר חצות במשכן הכנסת, קיבלו רוב הח"כים את נתניהו במחיאות כפיים. רווח להם. בדיון שהתקיים, הציעה מירי רגב כי בתגובה לפסיקת בג"צ אשר חייב את המדינה לפנות את חמשת הבתים בשכונת האולפנה בבית אל עד ל-1 ביולי, ישראל תחיל את ריבונותה על כל ההתנחלויות בשטחים.

נתניהו הביט בה בסלחנות מהולה בעייפות. "מירי", הוא אמר לה, "אבל דחינו את הבחירות".

 

הדיל של מופז ונתניהו - סיקור נרחב:

הדילברוקר: שובו של נתן אשל (ברק רביד) || המפלגות החרדיות: מלשון המאזניים לשותפות זניחות (יאיר אטינגר) || מופז - חמורו של משיח (אורי משגב) || ואיך כל זה ישפיע על תקיפת איראן (אמיר אורן)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו