בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת גוברת על מינוי יוסף שפירא למבקר המדינה; מחר ההצבעה בכנסת

במערכת הפוליטית מתרחבת התמיכה במינויו של שופט העליון ריבלין במקום שפירא - שנחשב ל"חסר שיניים" ומועמדותו נראתה ודאית עד לאחרונה

112תגובות

במערכת הפוליטית גוברת המתיחות לקראת ההצבעה מחר על בחירתו של מבקר המדינה החדש. עד לפני שבוע נדמה היה שהמאבק הוכרע. קואליציה רחבה של חברי כנסת (שבמרכזה אנשי ליכוד, קדימה וישראל ביתנו) תמכה במינויו של השופט המחוזי יוסף שפירא. ואולם לפני עשרה ימים החליט המשנה לנשיא בית המשפט העליון אליעזר ריבלין להתמודד נגד שפירא. באופן מפתיע, מועמדותו של ריבלין זוכה כעת לתמיכה בלתי מבוטלת במפלגות הקואליציה והאופוזיציה כאחת. אי לכך, נוצר סיכוי שהשופט שפירא מתקשה להשיג רוב מוחלט בכנסת כבר בהצבעה הראשונה, שתערך ביום שני אחר הצהריים. שפירא הוא עדיין המועמד המוביל, אך בחירתו אינה מובטחת.

ההבדלים בין אליעזר ריבלין לבין יוסף שפירא תהומיים. לריבלין נסיון שיפוטי של 36 שנים ¬ מתוכן 13 שנים בבית המשפט העליון. לשפירא ניסיון שיפוטי של תשע שנים בלבד. בעוד שלריבלין מעמד בכיר, יושרה מוכחת ופסיקה רבת חשיבות, שפירא הוא שופט טוב, אך זוטר למדי. לזכותו של השופט המחוזי מירושלים עומדת קרבתו לעורך הדין הפרטי של בנימין נתניהו, דוד שמרון, ולחבר הכנסת מקדימה, רוני בר-און. רשת ההכרויות שלו בבירה היא שהפכה אותו למועמד המוביל לכהונה של מבקר המדינה.

בחודשים האחרונים גברה הדאגה מפני מינויו של שפירא במערכת הפוליטית, במערכת המשפטית ובשירות המדינה. גורמים בכירים הביעו בשיחות סגורות חשש שמינויו יביא להחלשתו של משרד המבקר ואולי אף לעיקורו. ככל הנראה החלטתו של השופט ריבלין להצטרף למירוץ בשלב מאוחר, נבעה בשל חשש זה. מכאן גם ההתגייסות של הרגע האחרון של עשרות חברי כנסת מסיעות שונות, המבקשים למצוא למיכה לינדנשטראוס מחליף ראוי.

שפירא: שופט ליברלי

שפירא, יליד 1945, למד משפטים באוניברסיטה העברית, הוסמך כעורך דין ועבד כשכיר ואחר כך כשותף במשרד עורכי דין. משנת 1999 הוא משמש כשופט בית המשפט הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה. בנוסף לתואר במשפטים הוא בעל תואר שני בקרימינולוגיה. שפירא גם היה מעורב בפוליטיקה המקומית של לשכת עורכי הדין בירושלים, ועמד בראש מחוז ירושלים במשך ארבע שנים ושימש גם כסגן יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. ב-2003 הוא זכה במינוי היישר לבית המשפט המחוזי בירושלים, ודן בעיקר בתיקים אזרחיים-מסחריים.

בפסקי הדין הבולטים שלו ניתן לראות קו ליברלי: שפירא החליט על פתיחת חניון קרתא בירושלים, קבע כי אין להתנגד להליך בו אישה תערוך הפרייה חוץ-גופית עם זרעו של בן זוגה הנשוי לאחרת. הוא אישר מינוי דירקטור ערבי בקק"ל, פיצה ביותר מ-1.5 מיליון שקלים משפחת פלסטיני שנהרג מירי כדור גומי של שוטר מג"ב, וכשופט צבאי במילואים הורה לשחרר למעצר בית את אמו של יחיא עייאש, שכונה "המהנדס", לאחר שהיתה נתונה במעצר במשך 38 יום. שפירא ידוע כשופט נעים ונוח, שמדבר בגובה העיניים, אבל עורכי דין שמכירים אותו במשך שנים התקשו להעריך איך ישתלב בתפקיד המבקר. לדברי אחד מהם, "קשה לראות אותו כמי שייצא למלחמות עולם על שחיתות שלטונית, שיתעמת עם הפוליטיקאים... חיפשו 'איש טוב', וקיבלו 'איש טוב'".

תומר אפלבאום

השופט ריבלין, שיפרוש מכהונתו בבית המשפט העליון בסוף מאי, נחשב לאחד המומחים הבולטים במשפט האזרחי בכלל, ובדיני הנזיקין בפרט. ריבלין, יליד 1942, התחיל את הקריירה השיפוטית שלו כשופט תעבורה. מאז הוא כיהן כשופט שלום בקרית גת, כשופט מחוזי בבאר שבע, ובשנת 2000 זכה למינוי של קבע בעליון.

שפירא או ריבלין: מי מתאים יותר להיות המבקר הבא? דברו על זה בפייסבוק

ריבלין, שנחשב לשופט מוערך בבית המשפט העליון, אחראי על שורת הלכות בתחום דיני הנזיקין. אחת המהפכות שחולל נוגעת ל"הלכת השנים האבודות", כשקבע פיצוי בנזיקין על אובדן שכר שהיה מנוח יכול להרוויח במהלך חייו. לריבלין שורת פסקי דין משמעותיים גם בתחום חופש הביטוי, האחרון שבהם בערעור שהגישה העיתונאית אילנה דיין על פסיקתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת סרן ר'.

דניאל בר-און / ג'יני

ביולי הקרוב יפרוש השופט בדימוס, מיכה לינדנשטראוס, מכהונתו בתום שבע שנים סוערות. לינדנשטראוס, שנכנס לתפקידו ביולי 2005, השפיע באופן משמעותי על תפקיד מבקר המדינה: הוא דגל בהחלת ביקורת בזמן אמת, בצמוד לאירועים. החלטתו לפרסם שמות מבוקרים כעניין שבשגרה ולהטיל אחריות אישית בדו"חות הביקורת, עוררה את חמתם של רבים במערכת הציבורית. הוא הנהיג עריכת דו"חות מעקב, כדי לבחון מה עשו המבוקרים מאז פורסם הדו"ח האחרון הנוגע אליהם. בשונה מקודמיו בתפקיד, ששמרו על גישה ממלכתית ונחשפו בעיקר כשהגישו בטקס חגיגי את הדו"ח השנתי ליו"ר הכנסת, לינדנשטראוס הפך לשחקן דומיננטי בחיים הציבוריים בישראל, ובפרט בתקשורת - וזכה על כך ללא מעט ביקורת.

נראה היה כי מעטות הפרשיות המתוקשרות שאירעו בישראל בשנים האחרונות, שהמבקר נמנע מלעסוק בהן. ד"ר מיכל טמיר, מרצה בכירה במכללת שערי משפט, סבורה כי לינדנשטראוס חרג מהתפקיד כפי שעוצב על ידי קומיו בתפקיד, ואף מהקבוע בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה.

לצד הביקורת, קשה להתעלם משורת הפרשיות שעלו לסדר היום בזכות לינדנשטראוס, ומכך שהוא הפך לאימת נבחרי הציבור ולוחם מספר אחד בשחיתות השלטונית. רשימה חלקית בלבד של הפרשיות שלינדנשטראוס היא מעורב בחשיפתן: חלק מפרשיות אולמרט, השחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית בראשה עמד אברהם הירשזון, השחיתות בקופת חולים מאוחדת, דו"ח על מצב העורף במלחמת לבנון השנייה, השימוש שעושה המשטרה בהאזנות הסתר, הכשלים בעבודת רשויות אכיפת החוק ב"פרשת הנשיקה" של חיים רמון, הדו"ח על אסון הכרמל ופרשת מסמך הרפז.

אוליבייה פיטוסי

בתקופתו הפך משרד מבקר המדינה נגיש יותר לציבור, ועל כך יכולים ללמד הנתונים הנוגעים לתלונות המוגשות לציבור בכל שנה למבקר המדינה. בשנת 2002, בתקופת כהונתו של קודמו של לינדנשטראוס, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, הוגשו כ-6,100 תלונות של הציבור על משרדי הממשלה וגפים מבוקרים אחרים. בשנה שעברה הוגשו כ-15 אלף תלונות.

השתתפו בהכנת הכתבה: אופיר בר-זהר ותומר זרחין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו