בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרסה חדשה לחוק הנכבה תידון בכנסת למרות התנגדות היועמ"ש

החוק החדש, שיזם ח"כ אלכס מילר, מסמיך את שר החינוך לקצץ בתקציבי מוסדות אקדמיים שמאפשרים לציין את יום העצמאות כיום אבל

10תגובות

חוק הנכבה, המסמיך את שר החינוך להטיל סנקציות כלכליות על מוסדות חינוך שיתנו ביטוי לנכבה, יונח מחר (שני) על שולחן הכנסת חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון. יוזם ההצעה, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הודיע אתמול כי למרות חוות הדעת המשפטית אין בכוונתו לבצע שינוי כלשהו בנוסח החוק.  

הצעת החוק החדשה שונה מחוק הנכבה שאושר בכנסת לפני כשנה, בכך שהיא מעבירה את הסמכות להטיל סנקציות כלכליות משר האוצר לשר החינוך. החוק שאושר אפשר לשר האוצר להטיל סנקציות על כל גוף הממומן מתקציב ממשלתי ומציין את יום העצמאות הישראלי כיום אבל. הצעת החוק החדשה מתייחסת אך ורק למוסדות אקדמיים, ומאפשרת לשר החינוך לקצץ בתקציב השוטף המועבר למוסדות אם יציינו בתחומם את יום העצמאות כיום אבל או יאפשרו פעילות השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 

ינון פנה בשבוע שעבר, בצעד חריג, לעשרות ח"כים המתכוונים להניח את החוק על שולחן הכנסת השבוע ודחק בהם שלא להגיש אותו במתכונתו הנוכחית. בין יוזמי החוק גם חברי הכנסת דוד רותם (ישראל ביתנו), זאב אלקין (הליכוד) וכן אבי דיכטר ויובל צלנר (קדימה). החוק צפוי לאפשר פגיעה כלכלית במוסדות אקדמיים שיציינו את יום העצמאות כיום אבל, או שיאפשרו פעילות השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית.

אלון רון

במכתב ששיגר היועץ המשפטי לכנסת לחברי הכנסת שיזמו את החוק כתב כי נשיאות הכנסת רשאית לפסול רק את הנחת הצעות חוק השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי או שהן גזעניות במהותן, ולכן הוא מבקש מהם לפעול לשינויו של הנוסח עוד לפני הנחתו. ״אנו סבורים כי בנוסח הנוכחי של הצעת החוק יש קשיים חוקתיים משמעותיים״, הסביר ינון, ״איסור מהסוג הזה (האיסור לקיים את האירועים המופיעים בחוק – י.ל), בוודאי ביחס לפעילויות שאינן פליליות, אינו מקובל במדינות דמוקרטיות החורטות על דגלן את חופש הביטוי הפוליטי והחופש האקדמי״.

מאז פנייתו של ינון הודיעו שני חברי כנסת מקדימה, רונית תירוש ויעקב אדרי, שהיו חתומים במקביל כמציעי החוק, כי הם מושכים את ידיהם ממנו בעקבות הביקורת. במאמץ אחרון למנוע את הנחת החוק, פנה אתמול ח"כ טאלב א-סאנע ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין וביקש לפסול את ההצעה. ״הצעת החוק פוגעת בצורה קיצונית ולא סבירה בחופש הביטוי הפוליטי והאקדמי, ופוגעת בעקרונות יסוד במשטר דמוקרטי״, כתב א-סאנע, ״דיון אקדמי בסוגיות שאינן בתחום הקונצנזוס היא נשמת אפו של החופש האקדמי, והצעות חוק כאלה הן הפוגעות בדמוקרטיה״.

ח״כ אלכס מילר, יוזם החוק החדש, מסר כי ״הצעת החוק באה לעולם בגלל חברי כנסת כמו א-סאנע, שהוא וחבריו מעודדים ניצול של הבמה האקדמית, בנוסף לכנסת, כדי לחתור נגד מדינת ישראל וזכות קיומה. חברי הכנסת הערבים מלבים את ההסתה ואת אש המחלוקת גם בקרב הסטודנטים, וכך מחייבים הצעות חוק שיחזירו את השפיות למדינת ישראל, שמוסדות החינוך בה לא יממנו הסתה אנטי ישראלית״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו