בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצחק שמיר, החייל האלמוני של הציונות

הוא לא היה מנהיג אהוב. השמאל התנגד לשמיר בתוקף, וגם הימין לא ממש התלהב. אך לשיטתו שלו, הוא הגיע להישגים שמנהיגים מעטים הגיעו אליהם

102תגובות

יצחק שמיר לא היה מנהיג אהוב. השמאל התנגד לו בתוקף וגם הימין לא ממש התלהב ממנו. ראש הממשלה השביעי של ישראל היה אדם נוקשה וסלעי, אך נטול כריזמה, נטול ברק ונטול סחבקיות. הוא לא התחנף לאיש, לא הבטיח הבטחות שווא לאיש ועורר התלהבות אצל מעטים בלבד. ואולם, לשיטתו שלו, המהפכן הציוני הסגפן הגיע להישגים שמעט ראשי ממשלה ישראליים הגיעו אליהם.

יצחק שמיר היה האדריכל של ממשלות האחדות של שנות ה-80. אף על פי שהיה בעל דעות לאומיות קיצוניות, הוא הבין שדווקא שותפות פוליטית עם השמאל, תשרת אותו. יצחק שמיר גבר על האינתיפאדה הראשונה. אף על פי שהיה קילר מהלח"י ומהמוסד הוא הבין שהדרך להתמודד עם ההתקוממות הפלסטינית הגדולה היתה איפוק יחסי נוקשה וקשוח. יצחק שמיר היה איש מדריד. כאשר הממשל האמריקאי של ג'ורג' בוש האב כפה עליו תהליך שלום, הוא השכיל ללכת ללא תנאים מוקדמים לוועידת שלום שלא תסכן את השקפת עולמו. יצחק שמיר היה מחולל העלייה הרוסית. בתקופת כהונתו קלטה ישראל כמיליון עולים ששינו את פניה והעניקו לה עוצמה דמוגרפית, כלכלית ויצירתית חסרת תקדים. יצחק שמיר היה מנהיג ההבלגה. רק בשל האיפוק שלו ישראל לא הסתבכה ב-1991 במלחמה מיותרת בעיראק. שמיר לא היה זוהר ולא רהוט ולא מעורר השראה. הוא לא העניק לישראל חזון או תקווה או שמחת חיים. אבל בדרכו שלו הוא שירת את מדינתו באופן שמעולם לא הוערך כהלכה.

כאיש ציבור שמיר לא זכה לאהבה. הוא גם לא ביקש אהבה ולא היה זקוק לאהבה. זה היה סוד הקסם שלו. איש המחתרת הקשוח היה אחרון המנהיגים הישראלים שמעולם לא עשה לביתו.

אי-פי

הוא אף פעם לא ניסה לגזור קופון ולא ביקש לעצמו כותרת. בשקט מרוסן עשה את מה שהוא חשב שהוא חייב לעשות. הוא התעלם ממקטרגיו וממבקריו וממבטליו וחתר ללא הרף אל היעד של ישראל חזקה.

אנשי שלום כמו כותב שורות אלו, לעולם לא יסלחו לשמיר על שאולי החמיץ את הזדמנות השלום הגדולה של אמצע שנות ה-80. כאשר אולי היה אפשר לעשות שלום עם חוסיין - שמיר לא עשה זאת. כאשר אולי היה אפשר להידבר עם הפלסטינים המתונים - שמיר לא נקף אצבע. ייתכן שבכך המיט עלינו אסון. אולם האיש שהאמין שהים הוא אותו הים והערבים הם אותם ערבים, ראה את הדברים אחרת. הוא האמין בכך כי סוד קיומנו כאן הוא העמידה העיקשת, ההתמדה ובניית העוצמה. גם כשהיה ראש ממשלה הוא תמיד היה ותמיד נשאר חייל אלמוני של הציונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו