בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבקר המדינה מצא אי סדרים חמורים בניהול עשרות נכסים של המפלגות בישראל

במוקד הדו"ח שמפרסם היום מיכה לינדנשטראוס נמתחת ביקורת חריפה על אופן מכירת הנכסים לשם כיסוי חובות המפלגות

20תגובות

עסקאות נדל"ניות מפוקפקות, חובות ארנונה בהיקף מיליוני שקלים ואי סדרים חמורים בניהול עשרות סניפים, משרדים ונכסים – כל אלה עלו בבדיקה שערך מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על נכסים של המפלגות המיוצגות בכנסת, ונחשפים בדו"ח המתפרסם היום (ראשון).

בבדיקתו גילה המבקר כי ביותר ממקרה אחד לא היו למפלגות את המסמכים הדרושים להוכחת בעלות על נכסים. כמו כן, במקרים מסוימים לא דרשו המפלגות נכס חלופי במקום אחד שנמסר לרשות מקומית. ואילו במקרים אחרים הושכרו נכסים במחיר נמוך משמעותית מאלו שנקבעו על ידי שמאים.

בשנתיים האחרונות בחן המבקר 17 מפלגות ושלוש קרנות מפלגתיות המחזיקות בנכסים – קרן תל חי (ליכוד) וקרנות ברל כצנלסון ובית ארלוזורוב (עבודה). עיקר הביקורת שעלתה מהבדיקה התמקדה במפלגות העבודה, הליכוד, המפד"ל, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ומרצ. כמה מהנכסים משמשים כיום את המפלגות כסניפים ומשרדים.

לבד מהליקויים החמורים, הבדיקה חושפת את הנכסים שצברו המפלגות בשנים האחרונות ואת היקף השקעותיהן בנדל"ן בתקופת עריכת הדו"ח. כך, למשל, הצהיר הליכוד על 26 נכסים בבעלותו; מפלגת העבודה על 30 נכסים; מק"י על 20 נכסים; המפד"ל על 39 נכסים ומרצ על נכס אחד.

אריאל שליט

המבקר מצא כי קרן ברל כצנלסון (עבודה) וקרן תל חי (ליכוד) עשו שימוש בנכסים בניגוד לחוק ובניגוד לחוזים תקפים. חובות הארנונה של מפלגת העבודה הסתכמו ב-1.45 מיליון שקלים ל-17 רשויות, ואילו חובותיה של מק"י נאמדים ב-2.07 מיליון שקלים ל-21 רשויות.

העבודה

קרן ברל כצנלסון שבשליטת מפלגת העבודה ספגה ביקורת חריפה במיוחד בדו"ח. במוקד, עסקה בינה לבין מכללת בית ברל, שנועדה, בין היתר, לכסות את חובותיה התופחים של מפלגת העבודה. העסקה, שסוכמה בנובמבר 2008, קבעה שהמכללה תשלם לקרן 98.3 מיליון שקלים. זאת במסגרת היוון של דמי חכירת המשנה תמורת נכס ששטחו כ-140 דונם ועליו בנויים מבנים רבים. אולם שמאי קבע כי שווי הנכסים עליהם חלה העסקה עומד על לא פחות מ-178 מיליון שקלים.

"למפלגת העבודה, בעלת השליטה בקרן, היה עניין אישי בעסקה, שכן היא היתה אמורה לקבל חלק מהתמורה לכיסוי חובותיה", כתב המבקר. "למרות זאת, לא הובאו העסקה וההסכם לגביה לדיון בוועדת הביקורת של קרן ברל, כמתחייב על פי חוק החברות; עקב כך אישור הדירקטוריון לעסקה לא נעשה כדין. גם אישור האסיפה הכללית של קרן ברל לעסקה לא ניתן כדין, משום שלא התקבל ברוב הנדרש של בעלי מניות הקרן כנדרש בחוק החברות ובתקנון הקרן". אף על פי שהעסקה היתה שלב ראשון של עסקה חריגה עם בעל מניות השליטה בקרן, היא לא הובאה לפני בית המשפט כנדרש בחוק ולא נבחנה על ידי מינהל מקרקעי ישראל, מחכיר הקרקע.

לצד פרשה זאת, מבקר המדינה מצא ליקויים רבים נוספים בדרך בה ניהלה מפלגת העבודה נכסים אחרים שלה. כך, בדיווח שהעבירה המפלגה לרשם המפלגות בינואר 1996, היא לא פירטה את המבנים שנבנו בשטחים שחכרה הקרן ממינהל מקרקעי ישראל, מועד הקמתם, מקומם, בעלי הזכויות בהם ושוויו המוערך של כל אחד מהם, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות.

במהלך השנים בנתה קרן ברל, שבשליטת המפלגה, במתחם מכללת בית ברל, המשתרע על כ-1,110 דונם שחכרה מהמינהל, בניינים חדשים ותוספות בנייה ששטחם אלפי מ"ר ללא היתרי בנייה, וללא אישור המינהל. הקרן אף השכירה נכסים בדמי שכירות נמוכים יחסית, שלא שיקפו את שווי השוק.

בתגובה לפניית משרד המבקר הודיעה הקרן כי היא "פועלת עם ההנהלה הנוכחית מזה זמן רב לתיקון הליקויים הקיימים בניהול נכסיה וגיבוש דרכי התנהלות תקינים". ביוני 2012 חזרה וציינה כי "הקרן רואה בחיוב ובחשיבות רבה את ממצאי הביקורת ובהתאם לכך הקרן החלה לפעול ביתר שאת לתיקון הליקויים השונים". בקרן טוענים עוד כי פועלת "בתקופה האחרונה הנהלה חדשה אשר לא פעלה בעת האירועים נשוא הדו"ח וההנהלה הנוכחית משקיעה מאמצים רבים בתיקון הפגמים והליקויים".

גם על טיפולה של קרן בית ארלוזורוב בנכסיה מתח המבקר ביקורת נוקבת. כך, התברר כי בראשית 2008 הציעה הקרן למכירה לציבור 38 מנכסיה במחיר מינימום כולל של 38.2 מיליון שקלים. זאת אף כי על פי הנתונים שהוצגו ליו"ר מפלגת העבודה ולמזכ"ל שלה, שווי הנכסים הכולל הסתכם ב-20.3 מיליון שקלים בלבד. לא נמצא הסבר לפער של 17.9 מיליון שקלים.

מדו"ח המבקר עולה כי 22 מהנכסים שהחזיקה קרן בית ארלוזורוב לא נרשמו על שמה בפנקסי המקרקעין, אף על פי שחלף זמן רב מאז רכשה את הזכויות בהם. לגבי תשעה מנכסיה לא היו לקרן, בעת הבדיקה באוגוסט 2010, הסכמים עם בעלי הנכסים בדבר זכויותיה בהם.

מפלגת העבודה הטילה את האחריות על הליקויים על בעלי תפקידים שאינם נושאים עוד בתפקידם. בתגובה שמסרה למבקר בתגובה לממצאים טענה כי "המפלגה מאמצת את הדו"ח, לוקחת לתשומת לבה את הערות הביקורת אשר התייחסו לשנים קודמות, והיא פועלת ותפעל למען הפקת הלקחים, תיקון הליקויים, ויישום המלצות הביקורת. העניינים נשוא הביקורת התקיימו בעת כהונתם של בעלי תפקידים אחרים קודמים, וכי הנהגתה הנוכחית של המפלגה והנהלתה, רואות חשיבות עליונה בהחלת סדרי ניהול ראויים ותקנים אשר יוחלו על המפלגה ועל תאגידי הבת". לעניין נשוא הביקורת, "נציין כי מפלגת העבודה, בראשות הנהגתה והנהלתה החדשה, החלה זה מכבר בהחלת תפיסה ניהולית וארגונית חדשה, ואף בהחלת נהלי הסדרה ובניית תהליכי פיקוח וארגון הן על נכסי המפלגה והן על התאגידים המסונפים לה בפרט".

רויטרס

הליכוד

המבקר קבע שלא היתה התאמה בין דיווחי הליכוד לרשם המפלגות על מספר הנכסים שיש למפלגה זכויות בהם ובין המספר ברשימות הנכסים שלו. בפנקסי המקרקעין לא נרשמו זכויות בעלות או חכירה של הליכוד – לרבות קרן תל חי ותנועת החירות שהיתה אחד ממרכיבי המפלגה – ב-16 נכסים שהם טענו שיש להם זכויות בהם. לגבי חלק מהנכסים, הליכוד ונגזרותיו לא פעלו לאיסוף המסמכים הדרושים לרישום הזכויות על שמם, ולגבי אחרים לא ביקשו שזכויותיהם יירשמו בפנקסי המקרקעין.

"הליכוד לא עשה לביסוס טענתו בדבר זכויותיו בעשרה נכסים שטען שיש לו זכויות בהם בגלל שייכותם למפלגה הליברלית שהיתה אחד ממרכיבי הליכוד, ושצריך היה להעבירן אליו עם האיחוד בין תנועת החירות ובין המפלגה הליברלית", קבע המבקר. לדבריו, קרן תל חי מינתה עמותה לניהול אתר שחכרה מהמינהל כדי שישמש מוזיאון. אלא שהאתר שימש בפועל למטרות שונות לחלוטין: הוקמה בו מסעדה, נפתח בו מועדון ובמתחם התקיימו מופעים שונים – שימוש שחרג ממטרות החכירה. עולה כי קרן תל חי אף לא פיקחה על השימוש בנכס. בנוסף התברר כי הקרן השכירה חלק מבניין גדול שחכרה מעיריית תל אביב, אך לא בדקה את גובה דמי שכירות הראויים בבניין. באפריל 2008 מכרה הקרן נכס במחיר של 1.86 מיליון ש"ח, הנמוך מהמחיר שקבע שמאי כשנתיים קודם לכן, שעמד על כ-2.5 מיליוני שקלים.

המפד"ל

לינדנשטראוס מצא שורה של כשלים בניהול נכסי המפד"ל. כך, המפלגה לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את הנכסים של עמותה בת, בניגוד לחוק המפלגות. למפד"ל לא היו נתונים ומסמכים על הנכסים של העמותה, על מכירות הנכסים בידי העמותה ועל התמורה שהתקבלה ממכירתם. המבקר מצא כי המפד"ל שילמה הוצאות בהיקף של כ-100,000 שקלים על מכירת שני נכסים שעיקל כונס נכסים בשל חוב שכר טרחה לעורך דינה. לדברי המבקר, ניתן היה למנוע את ההוצאה הגדולה, אילו מכרה המפד"ל את נכסיה על פי שוויים לפני מינוי כונס הנכסים.

עוד עולה כי בדצמבר 2010 היו למפד"ל חובות בסך כ-34.45 מיליון ש"ח. אלא שלמרות היקף החובות, המפלגה לא בחנה אפשרות למימוש זכויותיה בנכסים.

המפלגה הקומוניסטית

המבקר גילה שורה של כשלים של המפלגה הקומוניסטית בניהול נכסיה. כך, המפלגה לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את מהות זכויותיה בנכסים, את מועד רכישתם ואת שוויים המוערך. לגבי נכסים המצויים ביישובים הערביים לא פורטו כתובתם ומקומם המדויק. "לא נמצא ביסוס לדיווח המפלגה ב-1997 בדבר זכויותיה בארבעה נכסים", קבע המבקר. לדבריו, בדיווחה לרשם המפלגות ביולי 2010, לא דיווחה מק"י על הנכסים "שעל פי מסמכיה היתה לה זיקה אליהם במועד הדיווח. לגבי שני נכסים נוספים דיווחה המפלגה ב-2010 שיש לה בהם זכויות חכירה במקום זכויות בעלות", כתב לינדנשטראוס. לגבי 21 נכסים שהמפלגה טוענת שהם רשומים על שם נאמנים, לא נמצא רישום בפנקסי המקרקעין או במסמכי הרכישה של הזכויות בנכסים.

כמו כן, זה כמה שנים חייבת המפלגה לרשויות מקומיות חובות בגין ארנונה על נכסים; על-פי דוחותיה הכספיים הנכונים לדצמבר 2010, היא הייתה חייבת ל-21 רשויות מקומיות סכום כולל של כ-2.07 מיליון ש"ח. לדברי המבקר, "המפלגה הקומוניסטית לא גיבשה מדיניות בנושא הנכסים, ולא היו לה נהלים בקשר לרכישת ומכירה של נכסים, רישום זכויותיה בנכסים וניהולם השוטף".

המפלגה תלתה כמה מהליקויים שהתגלו בפיצול ההיסטורי שחל בין מק"י לרק"ח בשנות ה-60, ולחזרת רק"ח רק בתקופה מאוחרת יותר לפעול תחת שמה של המפלגה הקומוניסטית. מק"י הודיעה למבקר, בתשובה מפורטת, על שורה ארוכה של צעדים בהם נקטה כדי לתקן את הליקויים השונים.

מרצ

מבקר המדינה קבע כי מפלגת מרצ השתמשה במשך שנים רבות במרתף בבניין בתל אביב, תחזקה אותו ושילמה עליו ארנונה, אף שלא הציגה מסמכים המבהירים מה מקור נכס זה, כיצד הגיע למפלגה ומהן זכויותיה עליו.

מרצ הסבירה בתשובותיה במהלך השנים למשרד המבקר כי אין לה זכויות משפטיות בנכס, וכי הוא הועבר למפלגת רצ בשנות ה-80, עוד לפני שקמה מרצ. המפלגה טענה שהנכס רשום על שם שני אנשים, וכי היא ניסתה למצוא את יורשיהם ולא מצאה מידע בעניין זה. בעקבות הממצאים הודיעה מרצ באוגוסט שעבר למבקר כי, "המקום כבר לא בשימוש מתחילת יולי השנה, זאת לאור צמצומים שהמפלגה עושה בימים אלו".

אוליבייה פיטוסי
תומר נויברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו