בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצחק שמיר הובא למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

נשיא המדינה ספד לפני ארונו של רה"מ השביעי: "נותרנו בני אסכולות שונות, אולם השורש אחד לכולנו. שמיר היה איש לוחם, למען עמו ולמען מדינתו"

17תגובות

ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל יצחק שמיר הובא הערב (שני) למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. ארונו הובא למקום במסע הלוויה שיצא מרחבת הכנסת, שם הוצב מוקדם יותר היום. בטקס הלוויה השתתפו מאות מבני הקהילה האתיופית, כמה מהם מיררו בבכי אל מול הקבר הפתוח.

נשיא המדינה שמעון פרס לו: "שמיר ואנוכי שירתנו באותה ממשלה כשש שנים. שנינו באנו – וגם נשארנו -  כבני אסכולות שונות. אף על פי שהשורש הוא אחד לכולנו. תפיסותינו את המציאות באזורנו היו שונות. אבל שנינו היינו משוכנעים שאנו פועלים כישראלים נאמנים לעמם ואוהבים את ארצם. זה נתן לנו את האפשרות להעניק למדינה יתרונות שקיימים במסגרת ממשלת אחדות לאומית. תוך שכנוע שאנו בני עם אחד".

אוליבייה פיטוסי

"יצחק שמיר היה אדם שלם עם עצמו. מוצק בדעותיו", אמר פרס. "רוחות נושבות לא כופפו אותו. אופנות חולפות לא פיתו אותו. האידיאולוגיה שלו נשענה על ההיסטוריה של עמנו. הוא סבר שהעבר שלנו הוא המעניק את הלגיטימציה להווה. ליצחק שמיר היה עמוד שידרה נחוש. הוא לא נלאה מכובדה של תקיפות, אבל גם מהכרחיותו של איפוק. כדבריו, גם איפוק הוא כוח. הוא סירב לקשט את עמדותיו ברטוריקה מנדבת. במעשים הוא העדיף עשייה. אבל בדברים הוא העדיף חסכון. דרכו לא הייתה קלה. פעמים הוא נאלץ לרדת למחתרת. פעמים נדרש לשמור סוד. פעמים הוא נתבע להשמיע קול רם. הצורות השתנו. התוכן נותר. הוא תיעב את החיפזון וראה בזמן דבר זמני. דבר חולף. בעיניו היסטוריה מחייבת סבלנות. ולפעמים עיקשות. אבל הוא האמין שמי שיודע לגלות סבלנות תחזנה עיניו בתוצאות רצויות. הוא ידע שההיסטוריה אינה דורכת במקום. בוודאי שההווה משתנה. והוא מחייב שינויים. והעתיד מי ישורונו. אבל המנהיג לדעתו חייב לזהות את ההבדל שבזמנים מבלי להפוך למנהיג זמני. כאשר הוא נתקל בסתירות הוא נאחז בשורשים. כי השורשים לדעתו קובעים את הנוף, ולא להיפך".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע למקום נעזר בקב בשל קרע בגיד רגלו, ספד: ״חיילים אלמונים בלי מדים, כך שרו יצחק שמיר וחבריו למחתרת הלחי וכך חי בפועל שמיר עד יומו האחרון: בתודעה עמוקה של שירות ושליחות. הוא היה חייל אלמוני במחתרת לפני קום המדינה ובמוסד לאחר קום המדינה. בתפקידיו הממלכתיים יצחק שמיר כבר היה אדם מוכר, אבל בליבו, בהתנהגותו באופיו הצנוע המשיך לראות עצמו כאותו חייל אלמוני הנאמן לעם ולארץ. הוא לא חיפש פופולריות או כבוד. כל החלטה נבחנה במבחן אחד: האם זה טוב לעם היהודי ולארץ ישראל״. לדברי נתניהו, ״בניגוד לדימוי שלו כספינקס שלא מתחשב במערכות הבינלאומיות, אני זוכר שהתקשר אליי כשהייתי שגריר באו"ם ומבקש לדעת מה קורה שם, מה קורה בארצות הברית ביחס לישראל. היה חשוב לו קרב ההסברה. למדריד הוא לא הלך בהתלהבות אבל שם נפתחו שיחות השלום עם שכנינו".

הטקס בכנסת

מוקדם יותר בכנסת ספד לשמיר יו"ר הכנסת רובי ריבלין: ״יצחק הנה אתה מגיע שוב לכנסת, למקום שהיה ביתך השני שנים רבות", אמר ריבלין. "סלע יצוק היית, בלתי ניתן לשבירה. נושא על כתפיך את מסע העם, את עברו ועתידו. זוכר בדם לבך את אפר המשרפות ותקוות הגאולה. דבר לא הצליח להסית אותך מדרכך. רק חולשה קטנה אחת כרסמה בך ללא רחמים: היתה זו האהבה. אהבתך לעם הנרדף הזה, למולדת אבות, לארץ נצח, לילדיך, לביתך ואהבתך הגדולה מכל לשולמית״.

שמיר, שמת בסוף השבוע בגיל 96, כיהן כראש הממשלה במשך כשבע שנים. תחילה מאוקטובר 1983 עד ספטמבר 1984 ולאחר מכן כראש ממשלת האחדות הלאומית (השנייה) מ-1986 עד 1990. לאחר נפילתה ב"תרגיל המסריח", הקים ממשלה אחרת בראשותו שכיהנה עד 1992, אז נאלץ לפרוש לאחר שהובס בבחירות על ידי יצחק רבין.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו