בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעלון ופלסנר: סיכוי קלוש לגבש חוק גיוס

יעלון טען כי בעוד מתווה פלסנר נועד לפגוע בחרדים באמצעות סנקציות, ניתן להגיע ליעדי גיוס דומים במגזר "בתהליך טבעי, בתוך כמה שנים"

33תגובות

השר משה יעלון וח״כ יוחנן פלסנר מעריכים כי יתקשו להציג הצעת חוק משותפת לגיוס החרדים, לאחר העימות החריף שהתגלע ביניהם אתמול על המתווה שלה. ״הסיכויים שבמסגרת הזאת נצליח להשיג הסכמה על הצעת החוק הם קלושים״, העריך אמש יעלון.

סיעת קדימה הסמיכה אתמול את יושב ראש המפלגה, שאול מופז, להחליט לבדו על פרישתה מהקואליציה, אם המשא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיה לא יעלה יפה. מופז דרש מנתניהו להשלים את ניסוח הצעת החוק המשותפת עד לישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב.

אתמול בערב נפגשו מופז ונתניהו, כדי ללבן את העניינים לאחר המשבר הקואליציוני שנוצר. בצאתו מהפגישה אמר מופז: "הגענו לרגע ניסוח החוק. החלטנו לעשות ניסיון נוסף ולהתקדם. נכנסנו לקואליציה על מנת להעביר את החוק, ולא כדי לצאת ממנה. אם יהיה צורך נצא. יעלון ופלסנר היו אתמול ספקנים באשר ליכולת להגיע לעמק השווה, אולם נקבעה להם פגישה נוספת להיום.

יעלון טען אתמול כי בעוד מתווה פלסנר נועד לפגוע במגזר החרדי באמצעות סנקציות, ניתן להגיע ליעדי גיוס דומים במגזר ״בתהליך טבעי, בתוך כמה שנים״. לדבריו, ״המגזר החרדי יוכל לעמוד בכך להערכתם ולהערכתנו״. להערכתו, בהיעדר הסכמה על חוק, לא ניתן יהיה לגבש חוק חלופי שיזכה לרוב בכנסת. לכן, האחריות על הגיוס תועבר לצה"ל באוגוסט והם יוכלו להמשיך לא לגייס חרדים לצה"ל. הוא העריך עוד כי בג"ץ לא ימנע את המהלך, משום שלא ניתן לאלץ את הכנסת לחוקק חוק שאין לו די תומכים.

גיל כהן מגן

גם ח"כ פלסנר העריך אתמול כי אם נתניהו ויעלון לא יקבלו את המתווה שגובש בימים האחרונים, לא ניתן יהיה להציג חוק משותף. פלסנר נדהם אתמול לגלות שלשכת ראש הממשלה מסרבת להעביר לידיו את ״הצעת המחליטים״. זהו הקובץ הנלווה להצעת החוק המפרט כיצד ייושם הלכה למעשה, מהן הסנקציות שיוטלו על המשתמטים מגיוס, אילו מסלולים ייפתחו בצה"ל ובשירות האזרחי וכיצד ייגרעו תקציבי ישיבות שלא יעמדו במכסת הגיוס. את המסמך, המונה 45 עמודים, גיבשו נציגי צה"ל ומשרדי הממשלה השונים במהלך הימים האחרונים על בסיס ההבנות שהושגו בין יעלון לפלסנר. אתמול התברר לפלסנר כי לשכת ראש הממשלה מבקשת להביא את החוק להצבעה, אך לדחות את ההצבעה על הצעת המחליטים למועד בלתי ידוע ובכך ״למסמס״ את היכולת להוציא את החוק לפועל. 

הוויכוח המרכזי בין יעלון לפלסנר נסוב סביב שני נושאים: הראשון- בעוד שפלסנר מבקש לקבוע מכסה שנתית של מקבלי פטור מטעמי תורתו אומנותו, יעלון דורש שלא לקבוע מכסה אלא להציב מספר יעד לגיוס חרדים לצה"ל מדי שנה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר אתמול בשיחות סגורות כי ״במדינת היהודים, לא יעלה על הדעת שיגבילו את מספרם של לומדי התורה בחוק״. הנושא השני במחלוקת - היקף הסנקציות האישיות שיוטלו על המשתמטים: בעוד שפלסנר דורש כי מקץ עשר שנים תוטל על משתמטים חרדים אחריות פלילית שעשויה להגיע עד כדי מאסר, יעלון מבקש שלא להטיל עליהם אחריות פלילית.

חברי הכנסת התקשו להבין מדוע נוצר המשבר הדרמטי סביב חוק הגיוס. בקדימה טענו שנתניהו ויעלון חזרו בהם כבר ביום שלישי בלילה ממרבית ההבנות שהושגו בדיונים שהתקיימו עם פלסנר מאז תחילת השבוע. לפי גורם בכיר בקדימה, "נתניהו רוצה בחירות. מאז זיכוי אולמרט חלה הקשחה בעמדות הליכוד כדי לפוצץ את המגעים. הוא חושש מהתחזקות קדימה". מנגד, בכיר בליכוד אמר כי, "בוגי המום מהתגובה של קדימה ומכך שנוצר משבר". לדבריו, "בפועל הפער כמעט חסר משמעות. בעוד שוועדת פלסנר מציבה יעד שלפיו יגויסו 80% מקרב הצעירים החרדים בשנתון הגיוס עד שנת 2016, ההצעה של יעלון מדברת על 60% עד 2018".

גורם בכיר המעורב בשיחות אמר כי "פלסנר מחפש כותרות ולא פתרון. התדרוכים שלו מנותקים מהמציאות. במקום להיות שותף למהלך היסטורי, הוא מתעסק בפוליטיקה קטנה".

בעקבות פיצוץ השיחות נמסר ממטה המאבק בחוק טל: "אנחנו שמחים שסוף סוף נחשפים פניו האמיתיות של ראש הממשלה. נתניהו לא רוצה גיוס חרדים, הוא רוצה מריחת משרתים, ועושה הכל כדי שדו"ח פלסנר לא ייושם. הוא נגד מכסות לעילויים, נגד שירות בגיל 18 ונגד סנקציות משמעותיות. על כן, אנחנו מציעים לח"כ פלסנר להפסיק את השיחות, חבל על הזמן של כולנו".

במפגש עם פורום של בחורי ישיבה בירושלים אתמול אחרי פגישתו עם נתניהו אמר מופז כי "קדימה לא מנהלת מלחמה נגד אף אחד". מופז קרא לאברכים "להתעניין, לדעת, לתמוך בשירות צבאי ואזרחי. כל אורחות החיים שלכם יישמרו. החוק יהיה הדרגתי ומדוד. זהו תהליך היסטורי, ואם לא נצליח להגיע להסכמות עכשיו יהיה קשה מאוד לעשות זאת ב-15 השנים הקרובות".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעוניין למנוע את המהגרים מאפריקה מלהיכנס לישראל באמצעי שונה מהשיטות שנוסו עד כה - להשיק עוד באפריקה מסע יחסי ציבור שלילי שירתיע את מי שבכוונתו להגר לישראל.

ביום ראשון כינס נתניהו דיון גדול על בעיית המהגרים מאפריקה, בהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה הקשורים. הוא מכנס את הדיון אחת לשבועיים, כדי להתעדכן על קצב הקמת הגדר ומתקני השהייה, וכן על המגעים עם מדינות אפריקה להחזרת המהגרים.

בדיון האחרון, פנה נתניהו לאנשי מערך ההסברה במשרדו והנחה אותם להציג לו בדיון הבא הצעה לקמפיין תקשורתי במדינות אפריקה שמהן באים המהגרים, על מנת להרתיע אותם מלהסתנן לישראל.

נתניהו ביקש לבחון אם ניתן לפרסם באמצעי התקשורת במדינות הללו מידע שיבהיר כי ישראל אינה יעד כדאי למהגרי עבודה מאפריקה. לדברי גורם ישראלי בכיר, נתניהו מעוניין לפרסם במדינות באפריקה כי כל אדם שייתפס מסתנן מגבול מצרים לא יוכל לעבוד בישראל ויועבר מיד למתקן מעצר - שבו ניתן יהיה להחזיקו לתקופה של עד שלוש שנים.

מסר נוסף שנתניהו מעוניין להעביר למהגרי העבודה הפוטנציאליים הוא שהגדר המוקמת בגבול מקשה מאוד על חדירה לישראל. כך, סבור נתניהו, תרד המוטיבציה של אותם מהגרים להתחיל את המסע מאפריקה לישראל. מטה ההסברה הלאומי החל לבדוק את הנושא, בעיקר עם משרד החוץ.

הרעיון של נתניהו אולי מקורי, אך כלל לא ברור אם הוא בר ביצוע. הבעיה העיקרית היא שבמדינות שמהן באים רוב המהגרים - אריתריאה וסודאן - התקשורת ועוגת הפרסום הזעירה נשלטות לחלוטין בידי הממשלה. ניתן יהיה לבצע קמפיין תקשורתי שכזה ברשתות חברתיות, אולם כלל לא בטוח שלרוב התושבים יש בכלל גישה לאינטרנט.

כמו כן, ישנו החשש שקמפיין שלילי שכזה עלול לפעול כבומרנג: במקום להפחית את המוטיבציה של מהגרי העבודה להגיע לישראל, הוא יפגע בתדמיתה של ישראל בדעת הקהל באפריקה ובמערב.

פקיד בכיר שעוסק בכך אומר כי ייתכן שהדרך הכי יעילה להעביר את המסר למי שחי באריתריאה או סודאן ומתכנן לבוא לישראל לעבוד, היא מפה לאוזן. אם המסתננים שכבר נמצאים בישראל ירגישו שיש שינוי במדיניות הממשלה ושנהיה להם קשה יותר לעבוד כאן - הם יספרו על כך למשפחה ולחברים בבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו