בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת פלסנר נגד דו"ח פלסנר

פרופ' שטרן: הדו"ח הולך רחוק מדי, ועלול להביא לאלימות ולקרע נורא בעם

המשפטן ידידיה שטרן, שניסח את כתב המינוי של ועדת פלסנר, חושש שהשבועות הבאים ישסעו את החברה כפי ששיסע אותה רצח רבין

105תגובות

בבוקר שאחרי רצח רבין, המשפטן חובש הכיפה, ידידיה שטרן, נתקל במכר חילוני משכיל. תראה מה עשיתם לנו, אמר לו החילוני המשכיל. האמירה המכלילה טלטלה את הפרופסור לדיני חברות ושינתה את מסלול חייו. עשיתם? לנו? מאז אותו יום ואילך שטרן איננו מתמקד עוד במיזוג תאגידים, אלא בניסיון למזג את שבטיה השונים של ישראל לחברה אחת המקיימת מדינה יהודית-דמוקרטית אחת. זאת הסיבה לכך שסגן הנשיא של המכון לדמוקרטיה היה לחבר מוביל בוועדת פלסנר. זאת גם הסיבה לכך שבראשית השבוע הוא ביקש לשוחח איתי בבהילות.

לשטרן יש סיוט: הוא חושש שהקיץ הזה יעשה לחרדים את מה שהקיץ של ההתנתקות עשה למתנחלים. הוא חושש שהשבועות הבאים ישסעו את החברה הישראלית כפי ששיסע אותה רצח רבין. הוא רואה לנגד עיניו הפגנות נוטפות שנאה של רבבות חילונים ועצרות מוכות אימה של מאות אלפי חרדים. הוא רואה לנגד עיניו טקסים המוניים של קריעת תעודות זהות. האיש שניסח את כתב המינוי של ועדת פלסנר חושש שדווקא דו"ח פלסנר עלול להביא אותנו לידי עימות פנימי קשה. "אני מאוד מעריך את יוחנן", אומר הפרופסור על הח"כ הצעיר. "הוא אינטליגנטי, רציני, חרוץ ועקשן. אבל הדו"ח שאותו חיבר לבדו ביומיים שאחרי פיזור הוועדה הולך רחוק מדי וחזק מדי. בנוסח הנוכחי שלו הוא עלול להחמיר את הבעיה שאותה נועד לפתור".

כשהוא יושב מולי בחדר הקטן שלו במכון לדמוקרטיה שבשכונת טלבייה בירושלים, המשפטן המשופם והצנום מתחיל בהתחלה. "כישראלים, עלינו להגדיר היטב את מטרותינו", הוא אומר. "מטרה חשובה אחת היא שוויון בנטל. מטרה חשובה שנייה היא חיבור החרדים לחיים הכלכליים בישראל. אבל המטרה החשובה מכולן היא שילוב החרדים בחברה הישראלית. מה שאנחנו רוצים הוא לאפשר את התפתחותו של חרדי ישראלי שאיננו בהכרח ציוני במובן האידיאולוגי, אבל הוא חלק מהיחד הישראלי. החרדי-הישראלי החדש יוכל לחוש סולידריות עם כלל-ישראל מבלי לאבד את זהותו הנבדלת. הוא יהיה שותף בחוויה הלאומית של ריבונות מבלי לאבד את אמונתו ולסכן את קהילתו. הדרך העיקרית להגיע אל היעד הזה היא שירות צבאי חרדי. אם החרדים יתייחסו אל צה"ל כפי שהם מתייחסים אל זק"א ואל יד-שרה - חוללנו שינוי. אם על חבלי הכביסה בבני ברק ובביתר עילית וברמת בית שמש יהיו תלויים מדי צה"ל - ישראל תהיה מקום אחר".

דניאל בר און

שטרן מסביר כיצד הוא רואה את האתגר החרדי של ישראל: "מבחינתי, החרדים הם אחים החיים בתת תרבות חשובה - מספרית וסמלית. הם גם זקוקים וגם זכאים להכרה, להגנה ולאפשרות לפרוח. מאידך, אסור לתת להם להשתלט על המרחב הציבורי, על הכסף הציבורי ועל הסיפור הישראלי. כדי להשיג איזון נכון בין שני היעדים האלה צריך לשלב אותם במרקם החברתי תוך יצירתה של סולידריות המבוססת על כבוד הדדי. אסור לשנוא אותם, אסור לבזות אותם ואסור להתבטל בפניהם. אסור לתקוף את החיים הנבדלים שלהם באופן חזיתי. צריך לשתף את החרדים בחוויית השירות בצה"ל בדרך מתונה ושקולה שאינה מערערת את אושיות קיומם".

שטרן מפתיע אותי: מבחינתו חוק טל היה חוק לא רע שחוקק בתהליך לגיטימי והשיג באיחור תוצאות טובות למדי. בחמש השנים האחרונות הוא עודד את התהליך החיובי מאוד של השתלבות החרדים בצבא, באקדמיה ובכוח העבודה. על כן, לדעת הפרופסור למשפטים, הבג"ץ שביטל את החוק היה אקטיביסטי מדי ובלתי מוצדק. ואולם אחרי שבג"ץ אמר את דברו ואחרי שהשיח הגיע להבשלה לא היה מנוס אלא לקבל הכרעה. ועדת פלסנר היתה חייבת לגבש את מתווה ההשתלבות של הקהילה החרדית בחברה הישראלית.

"עד לפיזורה, ועדת פלסנר עשתה עבודה מרשימה בכיוון הנכון", אומר שטרן. "כולנו ידענו שגיוס חרדים בגיל 22 הוא יקר ובלתי יעיל. אבל רובנו הבנו שזה המחיר שנדרש כדי שהחרדים יתגייסו בהמוניהם לצבא מבלי לאבד את זהותם. גיוס בגיל 18 אכן עלול לסכן את הזהות החרדית של הצעירים המתגייסים ולכן ייתקל בהתנגדות גורפת ויצית מלחמת תרבות. לעומת זאת, גיוס בגיל 22 הוא גיוס של צעירים נשואים ובוגרי ישיבות המעוגנים עמוק בנמל הבית החרדי. בניגוד לגיוס המוקדם, הגיוס המאוחר לא יביא לקריסתן של הישיבות הגבוהות ולא יקעקע את העולם החרדי. על כן ההחלטה על הגיוס המאוחר היתה החלטה שקולה ומאוזנת ומרחיקת ראות. אמת ויציב: העלות התקציבית והארגונית שלה גבוהה. אבל התשואה החברתית שלה גבוהה הרבה יותר. גם בהחלטה שלא להפעיל נגד החרדים שאינם מתגייסים סנקציה פלילית היתה תבונה דומה. היא לא שיקפה רוח של ייקוב-הדין-את-ההר אלא רוח של הבנה ופשרה. שתי ההחלטות הבוגרות האלה של ועדת פלסנר סללו את הדרך לתהליך נכון וארוך-טווח של שילוב החרדים בחברה הישראלית. הן שיקפו נחישות לגייס תוך מתן כבוד לעולם התורה ותוך התייחסות ללימוד התורה כאל אחד ממבטאי הזהות של ישראל כמדינה יהודית. הן גם שיקפו את ערכיה של ישראל כמדינה ליברלית אשר אינה מנסה להשתמש בכוח הכופה שלה כדי לשנות את זהותם של אזרחיה".

"ואולם אז נתניהו קיבל עצת אחיתופל כלשהי ופיזר את הוועדה", נאנח שטרן. "בכך הוא עשה טעות אשר פגעה דווקא ברצון שלו להגיע לפתרון מוסכם ורך. במצב המשברי שנוצר, לא נותרה ברירה ליוחנן (פלסנר) אלא להשלים את הדו"ח בעצמו. ואולם כאשר הוא עשה זאת - בתוך יומיים - הוא הרחיק לכת בשני תחומים. אחד: בעוד שאני הצעתי בוועדה לקבוע שהיעד הוא גיוס של שני שלישים מהחרדים, פלסנר קבע ש-80% יגויסו וכי תישמר מכסה של 1,500 תלמידי ישיבות מתמידים. להערכתי, היעד של 80% הוא שאפתני מדי והרעיון של קביעת מכסות על ידי ראשי הישיבות הוא בעייתי. יש בו העברה של סמכות-הפוקד לאנשים פרטיים והוא פותח פתח לשחיתות ולשרירותיות. שניים: בעוד שאני הצעתי בוועדה שהסנקציה האישית כנגד חרדים שלא יתגייסו לא תוגדר כעת ותופעל רק בעוד חמש שנים - אם החרדים לא יעמדו ביעד הגיוס - פלסנר בחר להפעיל אותה מיידית. בכך הוא הלהיט את הרוחות והעצים את הסיכון של עימות חזיתי וקרוב עם החרדים. גם אחדות מהסנקציות שפלסנר הציע אינן קבילות עלי כליברל והן עלולות שלא לעמוד במבחן בג"ץ. ואולם מה שמדאיג אותי במיוחד היא התוצאה הכוללת של המהלך הזה. כפי שהוא מנוסח היום, דו"ח פלסנר הולך רחוק מדי והוא עלול להביא לתגובת נגד אלימה ולקרע נורא בעם".

ידידיה שטרן מתנגד באופן נחרץ להכללתם של הערבים בדו"ח פלסנר. הוא טוען שבשל שורה של סיבות אין דין הערבים כדין החרדים. הוא חושש שאם הפופוליזם הימני יחייב את הממשלה לעסוק כעת באופן חפוז ונמהר בגיוס ערבים - התוצאות תהיינה הרות אסון. ואולם, בכל הנוגע לחרדים עצמם, שטרן חושש מפני החמצה של הזדמנות היסטורית. ב"עולם החרדי יש היום שלושה כוחות", הוא מסביר לי. "הרב עובדיה יוסף מאפשר לתהליכי שילוב להתקדם באופן זהיר והדרגתי. הרב אוירבך מתנגד נחרצות לכל שילוב. הרב שטיינמן נמצא באיזשהו מקום בין שניהם. בהתנהלות נכונה ניתן לעצב תהליך שילוב שיזכה לתמיכה של הרב יוסף ולהסכמה שבשתיקה של הרב שטיינמן. ואולם בהתנהלות שגויה, מה שעלול להתרחש הוא שנקומם נגדנו גם את הרב שטיינמן וגם את הרב עובדיה יוסף. אם כך יקרה", מזהיר שטרן, "התוצאה תהיה התלכדות של כל העולם החרדי נגד ההשתלבות בחברה הישראלית. במקום שנצעד לאט קדימה, נידרדר במהירות לאחור. בחברה מפולגת כמו החברה שלנו אסור לשום צד לנצח יותר מדי. על כן, מה שחייבים לעשות כעת הוא לקחת את דו"ח פלסנר ולרכך אותו. אם פלסנר, יעלון, מופז ונתניהו יפעלו במתינות ובשיקול דעת וייכנסו לדיאלוג עם הרב עובדיה והרב שטיינמן, יש להם סיכוי לחולל תיקון היסטורי. אבל אם הם ייכנעו לקיצונים ולפופוליסטים הם עלולים להחמיץ שעת רצון שלא היתה כמותה, ולקרוע לגזרים את החברה הישראלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו