שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הכנסת אישרה את הגזירות הכלכליות

לאחר שחבילת הגזירות שיזמו רה"מ ושר האוצר עברה במליאה, התכנסה ועדת הכספים ואישרה העברת 28.4 מיליון שקלים לשטחים ולישיבות ההסדר

יהונתן ליס
צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס
צבי זרחיה

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את חבילת הגזירות הכלכליות שיזמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. 28 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, 16 התנגדו. שאר חברי הכנסת כלל לא השתתפו בהצבעה.

זמן קצר לאחר שמליאת הכנסת אישרה את הגזירות והקיצוצים בתקציב, התפנתה ועדת הכספים לאשר העברת 11 מיליון שקלים לשטחים. מתוכם, יועברו 8.3 מיליון שקלים להעתקת היישוב מגרון ו-2.7 מיליון עבור "תשתיות התיישבותיות". בנוסף, 12.4 מיליון שקלים יועברו למתאם הפעולות בשטחים לצורך תגבור מצבת הפקחים. כמו כן, אישרה הוועדה העברת 5 מיליוני שקלים לישיבות ההסדר, בהתאם להסכם הקואליציוני שבין הליכוד למפלגת הבית היהודי.

בישיבה, שנערכה לאחר אישור הגזירות הכלכליות במליאה, נכחו 6 ח"כים: משה גפני (יהדות התורה), ציון פיניאן (ליכוד) אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ושכיב שנאן (עצמאות), שהצביעו בעד העברת הכספים, והח"כים זהבה גלאון (מרצ), ואבישי ברוורמן (עבודה), שהצביעו נגדה. ח"כ גלאון שאלה מדוע צריך להעביר כסף לישיבות ההסדר לאחר שהן צריכות להתבטל עם פקיעתו של "חוק טל".

מוקדם יותר היום אישרה ועדת הכספים בכנסת כי העלאת מס ההכנסה בשיעור של 1% לא תחול על מי שמשתכר פחות מ-14 אלף שקלים. בנוסף, אושרה העלאת המע"מ ב-1% החל מהראשון בספטמבר.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בכנסת, ארכיוןצילום: אוליבייה פיטוסי

על אף הפגרה, התכנסה היום המליאה למרתון דיונים ממושך שבו הושלמו כל הליכי החקיקה של הגזירות, שנכללו בחוק "צמצום הגירעון והתמודדות עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית". במהלך היום נרשמה התעניינות דלה של ח"כים בדיונים: בתחילת הישיבה נכחו באולם המליאה עשרה חברי כנסת בלבד. ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר האופוזיציה שאול מופז טרחו להיכנס לאולם רק סמוך למועד ההצבעה.

שר האוצר יובל שטייניץ, חדור פאתוס, התייצב על דוכן הנואמים כדי להסביר לחברי המליאה מדוע נדרש הקיצוץ הנרחב: "בעת משבר אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו, וכמובן גם על אבינו שבשמים, שייתן לנו חכמה לנהוג נכון בתקופה הזאת", אמר והוסיף כי "אנחנו מאוימים גם ביטחונית, כפי שראינו בגבול הדרום אתמול, וגם כלכלית, כפי שאנחנו רואים בארבע השנים האחרונות כשכל מדינות העולם, וישראל בתוכן, מאוימות על ידי המשבר הגלובלי". בהמשך ציין שר האוצר לשבח את התנהלותה הכלכלית של ממשלת נתניהו. "יש בישראל משילות כלכלית", אמר שטייניץ, "אני חוזר על זה כאן, כשראש הממשלה נמצא. הרי זה דבר חשוב מאין כמותו: הוכחנו בממשלה ואנחנו מוכיחים היום בכנסת שיש בישראל משילות כלכלית".

ח"כ שלמה מולה (קדימה) לא נשאר חייב והקניט את שטייניץ בקריאת ביניים: "אם יש משילות כלכלית, איך נוצר בור של 30 מיליארד שקל בתקציב המדינה?". שטייניץ השיב: "אין בישראל פופוליזם וכלכלת בחירות. אנחנו ראינו מה קרה לחלק ממדינות אירופה כשבשעת המשבר לא הצליחו להגיע למשילות כלכלית ואנחנו מקיימים כאן משילות כלכלית".

קודם לכן תקף ח"כ דב חנין (חד"ש) את מדיניות הממשלה. לדבריו, "התמונה שמתגלה לעינינו היא באמת תמונה מדאיגה: יש גירעון גדול שהממשלה יצרה. היא יצרה אותו בהתלהבות, אפילו הביאה לנו לכנסת חוק להעמקת הגירעון וניסתה לשכנע אותנו שאולי אימצה אג'נדה שמאלית מתוך ניסיון לבלבל את הציבור. השמאל כמובן לא תומך בהגדלת גירעון, השמאל תומך בשינוי סדר עדיפויות ובהוצאת הכספים למטרות חברתיות ולא למטרות אחרות". חנין הוסיף כי "הממשלה הזאת יצרה את הגירעון בהטבות מס חסרות תקדים שהיא לאורך שנים נתנה לעשירים ולעמידים ולטייקונים ויצרה את הגירעון בהטבעה של ההתנחלויות בכספים בצורות שונות ומגוונות; הממשלה הזאת יצרה את הגירעון בהגדלת התקציבים הצבאיים. ואכן, כשלא הולכים לשלום וכשלא מייצרים תהליך שלום, ודאי שמגדילים את התקציבים הצבאיים".

יו"ר מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה בדיון כי "אנחנו עומדים כאן היום ומנסים להתמודד עם הגירעון בגלל מדיניות של הורדת מסים ישירים, הפחתת מס חברות, הורדת מדרגות מס לעשירים, מתן פטורים מופקרים על הרווחים הכלואים, והכול זו תוצאה של מדיניות ממשלתית שמשרתת את האינטרסים של שתי קבוצות מרכזיות בקואליציה של נתניהו – אחת אלה החרדים, השנייה המתנחלים – והקבוצה השלישית הם בעלי ההון בישראל, אותם פרוטקציונרים שהולכים לקבל הנחה מופקרת, שהולכים לשדוד את כספי הציבור".

יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ יצחק הרצוג, טען שהממשלה הסתירה במתכוון את כוונתה לבצע קיצוץ נרחב כדי שלא לעורר מחדש את המחאה החברתית. "אין ספק שהממשלה יודעת לחזור על אותה מנגינה בדיוק, וכך, בסופו של דבר, להרדים את הקהל. במשך חודשים הממשלה אמרה שהכול טוב, שיש הרבה כסף, שמלאו אסמינו בר, שהגיעו שבע השנים הטובות, והוסיפה כל מיני סופרלטיבים נפלאים על ה-OECD ועל דירוג האשראי. היום אנחנו יודעים שכבר לפני ארבעה חודשים ידעו באוצר שיגיע הרגע שהם יצטרכו לבצע קיצוץ תקציבי, אבל העדיפו ברשלנות, באטימות ובחוסר אחריות להתעלם מהמידע הזה. הם עשו זאת משום שרצו לחצות את מחאת הקיץ בשלום ופחדו לפתוח את הנושא לדיון ציבורי".

סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס), התעקש לעומתם שהקיצוץ המתוכנן הוא בלתי נמנע. "לאור המשך הצמיחה המתונה בהכנסות ממסים קיים חשש שללא פעולה אקטיבית מצד הממשלה עלול הגירעון לחזור ואף לחצות שיעור של ארבעה אחוזים מהתוצר – רחוק מיעד הגירעון של שני אחוזים מהתוצר שנקבע לשנת 2012", הסביר. "בעקבות ההכנסות הנמוכות ממסים והגירעון הגבוה בשנת 2012 החליטו ראש הממשלה ושר האוצר לתקן את תוואי הפחתת הגירעון ולקבוע כי תקרת הגירעון לשנת 2013 תעמוד על שלושה אחוזים במקום אחוז וחצי, ותרד בהדרגה לאחוז וחצי מהתוצר בשנת 2019".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ